26 למרץ 2021
המדור של לימור - ליל הסדר - נוסטלגיה
לימור עברון גילת, נטורופתית והרבליסטית, 2021-03-26 - 10:00:00
כל הזכויות שמורות

מאז שהורי אינם בין החיים, לילות הסדר הפכו להיות יותר לילות הבלגאן...

שלא כמו אימי, שנהגה אשכרה להפוך את כל הבית על פיו, כולל פנלים וחריצים שבין הבלטות, כולל להוריד את וילונות הענק מהסלון, לכבס ולתלות אותם ישר ככה סחוטים ונקיים (ושוקלים טון..) על מנת שלא יתקמטו, כולל להגיע עם הלשון בחוץ לארוחת החג ורק אז להתמוטט... אני מפרידה בין נקיונות (שאני מתעבת) לבין חג הפסח (שגם אותו אני לא ממש אוהבת מאז שמותה של אימי התרחש ביום השני של חול המועד, אי שם באביב 2006).
אני זוכרת לטובה ממש את לילות הסדר אותם ערכנו אצל סבא וסבתא שלי בקרית ביאליק.
(תגרדו טיפה כל חיפאי ותמצאו שורשים קרייתיים..)
היינו נאספים כל המשפחה בביתם הקטנטן ברחוב שדרות וייצמן 77 מול הקיוסק של אסתר. המטבח הפיצפון רחש כמרקחה. אימי וסבתי ניהלו את גזרת הפרסרעי (זלילה ביידיש). 15 מנות ראשונות, 17 עיקריות, מליון תוספות 4 קינוחים.
מה לא היה?
ירקות לסוגיהם, מה הפלא שכמעט כולנו סבלנו מעודף משקל ברמות משתנות? היה מרק עוף הכי טעים בארץ וקניידלעך כנ״ל וכבד קצוץ ולטקס ואלזלע וחריימזעך ומה לא והכל בשפע וטעים ובחברה טובה, עם הדוד הנהדר שלי ביבי שהיה מגלגל אותנו מצחוק, היתה אוירה מיוחדת וכולם הרגישו שייכים.
בקטע של האפיקומן, סבא שלי, סמי לרר, טיפה הסריח... לא משנה אם מצאת או לא מצאת את האפיקומן, קיבלת כמו כל יתר הנכדים: אריזה חומה חסרת חן עם 50 גר׳ שוקולד מריר. איכסה.
היתה מוטיבציית אפס בכל מה שהיה קשור לחיפוש האפיקומן.
 
מה שמזכיר לי בדיחה (אני חייבת..) נידון למוות היה אמור לשבת על כסא חשמלי שהיה קטן למידותיו. זימנו אותו לדיאטנית של בית הכלא שהנחתה אותו בדיוק איך ומה לעשות על מנת לרדת במשקל. זימנו אותו כעבור חודשיים לשקילה, והנה - אפילו עלה קצת. שאל אותו מנהל הכלא בטון חמור, ׳נו, מה קורה?׳ ׳יש בעיה׳ ענה לו הנידון ׳אין לי מוטיבציה...׳
 
אני זוכרת את בן דודי האהוב אלון ואותי, בני הדודים הצעירים, יושבים לנו בחדר המדרגות ומקטרים הלוך וקטור על המתנה המבאסת, שחוזרת לבאס שוב ושוב כל שנה. אבל סבתא שלי, אהובת ליבי, גולדה, המתיקה לאמי סוד שהיה די גלוי, היא אמרה לה: אני יודעת שללימור, או יניב, היה יום הולדת.
אני לא מתכוונת לקנות להם איזה אייזלע (מכנסון קטן) אבל כשאנחנו נלך, יהיה להם בסיס לבית. וכך באמת היה.
אנחנו הגענו מרחוק אז נשארנו לישון שם בלוגיסטיקה מורכבת שקשה לי טיפה לשחזר. אחי ישן על כורסת השינה בחדר של סבי וסבתי ושלושתנו נדחסנו לסלון. למחרת מצה בריי בראבק עם טונות סוכר, כמו שצריך. והנה אני,
 
מתקדמת בגיל, נטולת הורים וגם כשחיו בקצה חייהם, הלפיד כבר עבר אלינו בניהול הסדר והחיים עצמם, יודעת שעד שלא יהיו לי נכדים שיבקשו ליל סדר כהילכתו, פשוט לא יהיה... כי אין לי כוח.
 
מתי למשל אני נשברת? בפיענוח של מה שייך למה בצלחת הסדר. משחק זיכרון - פראייר ליד זה.
אני אוספת כוח לזמן שנהיה סבא וסבתא באים בימים, שכל המשפחה מתכנסת אצלם וחוגגת, עם קטטות קלות, גיסות שמשוות, נכדים צעקניים....
ככה אנחנו. שרשרת של דורות, עם זכרונות וצחוקים ובכי ומשפחה, כמה רחוק הכל מרגיש אחרי השנה המשונה שעברנו.. מי יתן והיא תצטנף לה בזכרון העולמי ותישכח לתמיד.
 
ולכם יקירי, אני מאחלת חג שמח, נסו לא להתקוטט איפה לחוג את החג, ומה היה בשנה שעברה (לא היה! היה סגר!) ותשמחו שאתם לא מקבלים 50 גר שוקולד מריר...
אבל אם מישהו כבר מוצא את האפיקומן, בבקשה תנו לה או לו מתנה יפה לפי בחירתו. תבטיחו!
 
 
קינוח כייפי כשר לפסח / לימור עברון גילת - בהשראת אפרת רני נטורופתית מהממת
 
משתתפים:
200 גר שוקולד מריר (הומאז׳ לסבא סמי) 
חצי כוס נוזל קוקוס
כפית דבש
מעט מלח
כפית אבקת קקאו
 
אופן ההכנה:
להמיס בבאן מרי את השוקולד ואז להוסיף לו את כל יתר המצרכים ולערבב היטב.
להכניס לחצי שעה למקפיא ואז לגלגל כדורים.
זאת מלאכה מעט מעצבנת כדאי אולי לשמן מעט את הידיים לפני. ניתן לגלגל את הכדורים בקוקו‏ס או בקקאו רק לא בסוכריות צבעוניות בבקשה..
מחזיקים במקפיא ומוציאים כמה דקות לפני האכילה.
 
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
יום ירושלים - ’שער מנדלבאום’
נשיא המדינה מוקיר תודה לפעילות המועצה והמתנדבים בחופים
בדרך להפוך לעיר: אושרה תכנית-המתאר של זיכרון-יעקב!
לאתר