27 למאי 2020
האם יכה שוב הארבה בזכרון-יעקב?
מוריס דוד בר-יוסף, 2020-05-27 - 10:00:00

 נחילי ארבה ענקיים כבר עושים דרכם מאפריקה למזרח-התיכון. הארבה כבר ביקר בזיכרון-יעקב והיכה במלוא עוזו במושבה ועכשיו נשאלת השאלה אם יחזור שוב לפגוע בנו? תלוי את מי שואלים

כל הזכויות שמורות

 shutterstock.com

 
הדיווחים האחרונים מצביעים על כך שנחילי ארבה ענקיים עושים דרכם מצפון קניה, דרום אתיופיה ומצרים בדרכם למזרח-התיכון וזאת לאחר שהותירו מאחוריהם חורבן והרס של עשרות אלפי דונמים של גידולים חקלאיים וצמחיה. 
 
הגורמים העוקבים מקרוב אחר מסע נחילי הארבה חלוקים בדעותיהם בכל הקשור לנתיב בו יבחרו להמשך דרכם, חלק מהמומחים טוען כי הנחילים הללו יעשו הפעם את דרכם לכיוון מזרח ולבסוף יגיעו לערב-הסעודית, שתאלץ למצוא דרך להתמודד עם הארבה, אבל יש מי שסבור כי לפחות חלק מנחילי הארבה יגיע גם לישראל.
 
אם אכן כך יתרחש יהא זה ’ביקור’ נוסף של הארבה אצלנו, אחרי שכבר חיסל בארץ כמויות אדירות של גידולים (מאז שנת 1827 ועד שנת 2013 הגיע הארבה לארץ לפחות 8 פעמים!) ולמרות שבשנת 1955 נעשה שימוש בפעם הראשונה במטוסי-ריסוס, במאמץ להשמיד את הנחילים זורעי הפורענות, עדיין מדובר ב’מכה שכתובה בתורה’...
 
אחת הפעמים הזכורות ביותר אירעה בשנת 1915 כאשר הותקפה זיכרון-יעקב על-ידי נחילי ארבה שהותירה מאחוריהם חורבן מוחלט. אותה העת עדיין שלטו בארץ העות’מנים, שממש לא ידעו כיצד להתמודד עם המכה הזאת ודרשו מהאיכרים במושבה לצאת לשדות, מצוידים בפחים ובסירים ולהכות עליהם במקלות, כדי להרעיש עולמות וכך לגרש את הארבה שכמובן לא התרגש מקולות המחאה שהשמיעו נגדו חקלאי זיכרון-יעקב.
 
ב’ארכיון תולדות זיכרון-יעקב’ מצאה עבורנו לירון גורפינקל מנהלת הארכיון, עדויות מעניינות על אודות ’ביקור הארבה’ במושבה בשנת 1915 בעת מלחמת-העולם הראשונה, האחת בכתב-ידה של חנה אושרוב מבת-שלמה, המתארת בלשון ציורית את חוויית ההתמודדות עם מכת-הארבה ובתוך כך מציינת כי 
דווקא התושבים יוצאי-תימן 
’חגגו נוכח הגעת הארבה שהרי נהגו לאכול את החגבים הכשרים הללו’...
 
עדות נוספת נמצאה בארכיון ב’זכרונות יעקב (’ינקו’) אפשטיין’ אשר מתאר בשפתו המיוחדת גם את המאבק נגד מכת-הארבה במושבה, אבל מוסיף פרט מעניין ולפיו החל משנת 1916 שרר גם רעב כבד שהחמיר, נוכח העובדה לפיה טרם עזב הארבה את האזור והצליח לחסל את מרבית התבואה שאך זה נזרעה ובעיקר את ’הדורה’, שהייתה תחליף זול לגרעינים היקרים. התוצאה הייתה הרת אסון משום שלבהמות לא נותרו שטחי מרעה והן מתו מרעב.
 
על רקע הזיכרונות הללו, צריך לקוות כי הפעם יפסח הארבה על ישראל ועל זיכרון-יעקב וימצא מקום אחר להחריב, שהרי די היה לנו עד כה בגל הראשון של נגיף-הקורונה’...
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
אל תטריד אותי!!
על חתונה במועצה שמעתם?
מקדמים את התיירות במושבות