5 למרץ 2021
שאלה של חינוך - לא רוצה להיות ’’האח גדול’’!
ריקי לוי ( .M.A בחינוך), 2021-03-05 - 10:00:00
כל הזכויות שמורות

מי בחר או רצה להיות אח גדול? נכון רצינו אח, רצינו אחות, אז רצינו. אבל אף אחד לא הכין אותנו להיות המטפל האישי של האח/ות שגדלו בינתיים והפכו להיות אישיות בפני עצמה ועוד איזה אישיות, עם מרפקים, תמיד יש להם מה להגיד, בדרך כלל בצעקות, בבכי או בקול מתפנק. 

האח הגדול מרגיש לא פעם ״שנפל עליו תיק״ מאוד מורכב, ללא תיאום מראש, וללא הכנה ואנחנו המבוגר האחראי/ ההורים, בצורה הכי טבעית לא מבינים מה הוא רוצה? על מה המהומה הרי הוא הגדול? או שנוח לנו לא להבין.
 
לחיות בהרמוניה במשפחה זה חלומו של כל הורה, מתחתנים מביאים ילד לעולם ואח"כ אח או אחות.
תודה לאל! המשפחה גדלה! האח הגדול כמו הורה קטן צריך לשמש מודל צריך להיות אחראי על אחיו, צריך לעזור להורים, ולשמור על ההרמוניה המשפחתית, זה מקסים ומחמם את הלב כאשר זה במידה. 
 
האם עצרנו פעם לשאול את הילד הגדול מה הוא מרגיש? האם האחריות שנכפתה עליו נוחה, טובה ומשמחת אותו? האם חצינו את הגבול במטלות כי היינו עייפים, והנוכחות שלו כל כך עוזרת! והרי זה מבורך לגדל ילדים לחמלה, לעזרה להורים. 
 
האם עצרנו כדי להודות על כל מה שהוא עושה ואמרנו כמה אנחנו גאים, אוהבים, מאושרים,
ומעריכים אותו. או פשוט זה תפקידו מאז ״בריאת האדם״ אז למה להתעכב בנושא? 
 
השיח עם הילד הגדול-הבכור מוליד בכל פעם הבנות חדשות, הבנות הנשענות על הבנות קודמות, כל שיחה מובילה את הילד וההורה כאחד לארגון המחשבות ושיתוף פעולה בריא יותר בהמשך. 
 
ראשית בדקו ״בן כמה הילד הגדול״ לא רק מבחינת גיל כרונולוגי, אלא מבחינה קוגניטיבית ורגשית, לאחר מכן תאמו מולו ציפיות איפה הוא יכול להיות שותף? באיזה מקומות אתם באמת זקוקים לו?
איפה אתם יכולים להיות שותפים ולהיות לו לעזר בעצה, בתמיכה ובעידוד.
שימו לב! לא לשכוח לשבח את הילד על העזרה והשיתוף מהלב שהוא מגיש.
אל תשכחו להרפות ולקחת על עצמיכם משימות שבאחריותכם כהורים. מה קורה כשהילדים רבים ביניהם? אתם מקשיבים? מתערבים? או פשוט נוכחים, דואגים שלא תהיה אלימות מילולית (קללות) ושלא תהיה אלימות פיזית. ראשית מנסים להבין מה הקושי של שני הצדדים, כל אחד בנפרד כל אחד והקושי שלו, ולתת מענה אמיתי ללא שיפוטיות.
 
חשוב לא לעודד קנאה: ״הוא מקנא באחיו הקטן.״ או הפוך, האחים יכולים לא להסכים, הם יכולים להיות מתוסכלים, עצובים, לחשוב שאנחנו מעדיפים אח על פני אחיו. זה קורה שילדים חשים כך ובבוא היום ילדים משנים דעתם.
הכי חשוב לא לתת להם הצדקה לתחושה הכאובה שלהם, לא להגיד הוא בדיוק כמוני והוא כמו אבא שלו, סבא שלו, ילדים מבינים בין השורות למה התכוונו. 
 
חשוב להיות קשובים לקושי של הילדים ולתת מענה אמיתי. במידה ומדובר בתינוק שנולד חשוב להבהיר את הקושי של התינוק, אשר לא יכול לאכול בעצמו, להתנייד בעצמו, לנקות את עצמו, הוא תינוק.
 
במידה ומדובר על אח גדול - להסביר, לתווך בין הילדים, לדבר על הקושי, ובד בבד, לתת מענה לצורך שלו כאח גדול, לומר לו תודה על השיתוף, לחבק אותו ולבקש ממנו תמיד לשתף. שיגיד מה הוא רוצה? מה לא מסתדר לו? ״אני רוצה גם כדור״ ״אני רוצה גם חיבוק״ ״אני רוצה שתקשיבו גם לי.״ 
 
היכולת של הילד להביע את שעל ליבו חוסכת תסכולים גדולים יותר בעתיד. תסבירו לו כמה אתם אוהבים וגאים בו. 
כאשר ישנה אי הבנה בין ילדים ״אל תאשימו את הגדול״ אל תבקשו ממנו לוותר כי הוא גדול, החכם ולכן הוא צריך להתחשב.
במקום לצפות מהם לעשייה מסוימת, צפו במקרה וראו נכוחה מה קרה או הקשיבו למה שקרה גם מהאח הגדול וגם מהקטן, בקשו מהם רעיונות לפתרון. תבקשו כשאחד מדבר, השני צריך להקשיב, ואח״כ הם יתחלפו, עזרו להם ועודדו אותם לסבלנות וסובלנות. אני יודעת שהתחלות קשות, אח״כ קל יותר.
 
במידה ואין הקשבה בתהליך הראשוני תבקשו מהם ללכת כל אחד למקום אחר. ״הפרד ומשול״.
אין בעיה עם הרמת קול מדודה לא צווחות חשוב שהילד יבין מה רוצים ממנו, יש לי בעיה עם התנסחות פוגענית ואוצר מילים רדוד (קללות). 
 
במידה וניתן לגשר על כל הפערים הנ״ל והם נרגעו, אפשר לגשת לכל אחד בנפרד, להבין אותו ולבקש שיציע פתרון, ואז ללכת לשני ולבקש ממנו פתרון, במידה והם יודעים לכתוב שיכתבו אחד לשני ואח״כ ישתפו זה את זה ולבסוף את ההורים.
כאשר הדגש הוא ״אנחנו לא תמיד מסכימים אך אנחנו מכבדים!״ כל זאת מבלי להאשים אחד מהם, מבלי להדביק תוויות על אחד מהם! ״לאחר שיעבור הזעם״ להחמיא על הדרך שהם עשו ביחד ולבד, ועל לקיחת אחריות. 
חשוב לחוות את כל השלבים תוך מתן חופש ביטוי וכבוד לשני הצדדים, זה לא משנה ילד גדול או קטן כולנו טועים. 
כאשר ההורים ינהגו בכבוד האחד כלפי השני, יקשיבו, יביעו דעתם בשפה נקייה ומכבדת הילדים ילמדו מהם מהי אי הסכמה ודרך ארץ. 
ההורים הם המודל של הילדים גם בפתרון קונפליקטים, הילדים כמו כל הילדים ימשיכו לריב אבל אהבה וחמלה ישררו ביניהם. 
דעה אחידה שפה אחת תוביל את הילדים להצלחה בתקשורת הן מול האחים והן מול חברים במוסד החינוכי.
במידה והורה אחד אומר x והשני y הילדים יוצאים מבולבלים מתוסכלים וכואבים. 
אז ראשית דונו ביניכם וגבשו קו חינוכי אחיד.
צאו למסע החינוכי מגובשים, מאוחדים, ברורים, מדובר מסע מאתגר שיהפוך לקל יותר כאשר יש שפה אחידה בין ההורים. זו אחריות גדולה לחנך ילדים אבל אני בטוחה שהתוצאה תהיה משמעותית טובה ומשתלמת. 
*להיות אח גדול זה להיות ״המחונך״ הראשון. לחכות באהבה לאח/ות .
*להיות אח גדול זה לא להיות במקום אבא ואמא. זה להפוך ביחד למשפחה מדהימה הטומנת בחובה אחריות, שותפות, אהבה ונתינה תואמת גיל. 
*להיות אח גדול זה לאפשר לילד לומר את שעל ליבו ולהקשיב מתוך כבוד לאחר. 
*להיות אח גדול זה לא לשמור כל הזמן על האחים הקטנים, זה להיות ביחד וליהנות מעצם היותנו משפחה! 
*להיות אח גדול זה בהחלט מודל המגיע היישר מהחינוך הראשוני שיצקתם, במידה ואתם הורים המכבדים זה את זה ואת הילד הראשון והיקר אזי הילד יכבד את הוריו ואת אחיו. 
*זה להתבונן במראה של עצמינו בתקופה הראשונית של ההורות ולראות את האח הגדול צומח להפליא. 
 
ממליצה פעם בשבוע, או שבועיים, או פעם בחודש מתי שנכון לכם, לפנות זמן ולקחת את אחד הילדים, לבד לספרייה או לגן שעשועים, או לים, לסרט, לגלידה, או סתם להליכה לא משנה מה ולנהל שיחה מלב אל לב! 
 
בהצלחה!
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
מועצה כחולה: השרה גמליאל וראשי רשויות החוף התארחו בחוף הכרמל
ניקיון שטחים פתוחים ומגרשים
אות מצטיינת מחוז חיפה בטיפול והתמודדות עם נגיף הקורונה
לאתר