נצפים ביותר
נושא נבחר
התעמלות מכשירים - בנים
השר כץ גיבש תכנית מהפכנית להקמת רכבלים במס’ אזורים בארץ וביניהם זכרון יעקב וחריש
תאוצת הריצה
המכונית שלי
אירועי תרבות היום
מופעים
נאור דנין "לכל הרוחות"
מופעים
כטוב בעיניכם
לילדים
הצגה לילדים: טרופותי
גפן מגזין המושבות > מאמרים > בציר 2015
30 לאוקטובר 2015
בציר 2015
ארנון שוורצמן, 30/10/2015 - 09:41
תלמידי מגמת החקלאות בכפר הנוער מאיר שפיה, עזבו את הסמארטפונים ויצאו עם שחר לבצור ענבים. אנחנו הצטרפנו אליהם בין שורות הגפנים במורדות הכרמל, לראות ולשמוע על ראשית התהליך שבסופו יין מתוצרת הכפר מוצב על מדפי הסופר הקרוב לביתכם. אז אומנם את פרי יצירתם הם עדיין לא יכולים לטעום, אבל נדמה שדווקא מחוץ לכיתה הם לומדים הכי הרבה
סיום הבציר הוא רק חלק מתהליך יצירת היין
בעיקרון סיימנו למכור את כל מה שבקבנו ואין יין במרתפים. השנה נייצר 2,500 בקבוקים, יותר משייצרנו בשנה שעברה". התוצר הסופי [צילומים: רעי קציר].
נדמה כי מלבד הידע המקצועי, הם מקבלים ביציאה לשטח ערכים שאותם קשה להעביר בשיעור עיוני, החריצות, הניתוק מהסמארטפון ויותר מכל הכבוד לאחר, נותנים בין שורות הגפנים שיעור לחיים.
מקבלים ביציאה לשטח ערכים שאותם קשה להעביר בשיעור.

בבוקר יום ראשון שעבר קמו תלמידי כפר הנוער ע"ש מאיר שפיה לבוקר שונה ומרגש עבורם, לא מדובר כאן על סיום מבחן הבגרות במתמטיקה, אך בהחלט מדובר בעוד צעד להשלמת לימודיהם בדרך לתעודת הבגרות הנכספת. את ספסלי הלימוד החליפו שורות הגפנים בכרם שפיה השוכן במורדות הכרמל ואת המחברת החליפה מזמרה. תלמידי התיכון הללו משתייכים למגמת החקלאות של בית הספר והעבודה המעשית שלהם נעשית בתחום היין.

"מתחילת ההתיישבות ישנם כרמים בשפיה, כשהענבים תמיד נשלחו ליקב הגדול בזכרון יעקב", מסבירה רותי בן ישראל, אוצרת יין תושבת גבעת עדה, שגם היא השכימה קום יחד עם תלמידיה.בן ישראל מוכרת לתושבי האזור בין היתר מפסטיבל היין השנתי ’ארץ כרמים וטעמים’, אותו יזמה יחד עם הנהלת רמת הנדיב במושבה זכרון יעקב,וכאן בבית הספר, לקחה על עצמה את לימוד תחום היין. "היום בכפר הנוער, שחוגג 90 שנה, ישנם כ-40 דונם של כרמים משלושה זנים: מרלו, מוסקט וקריניאן. חלק מהענבים נלקחים ליקב וחלק נמכרים ליקבי כרמל".

אתם די חלוצים בעניין הזה, היו כבר בתי ספר ש’ביקשו את המתכון’?

"להבנתי, אין עוד בית ספר שיש בו גם כרמים וגם יקב כמו שלנו, בהחלט באו מכפרי נוער אחרים כדי ללמוד את המודל שעשינו כאן. אנו זוכים לתמיכה ממערכת החינוך, לאחר שנציגים ביקרו מספר פעמים אצלנו והבינו שהילדים לומדים פה כל כך הרבה".

"הרעיון להקמת יקב בשפיה עלה בשנת-2005, וזאת על מנת לאפשר לתלמידים בכפר הנוער לחוות את כל התהליך, מהטיפול בכרם ועד לעשיית היין. שני ’עמודי השדרה’ של האנושות כולה משולבים ביין, לטעמי: חקלאות ומדעים. ביקב נוגעים בביו טכנולוגיה ופיזיקה בתהליך ייצור היין. חשוב לי לציין שלא מדובר במגמה נפרדת אלא חלק ממגמת חקלאות בכפר הנוער. כל תלמיד צריך לבחור תחום אחד בו הוא רוצה לעשות את העבודה המעשית שלו מבין לול, רפת, גידולי שדה, משק חי או יקב. אצלי התלמידים מתחילים את העבודה בכיתות יא’-יב’. לאורך השנה הם יורדים איתי לכרמים ואנחנו מטפלים בכרם ה’קריניאן’ שלנו, כשהבציר הוא רגע השיא".

השתייה מחוץ לתחום

כאמור רגע השיא הזה עליו מדברת רותי, התרחש בשבוע שעבר, אז הגענו עם אור ראשון כדי לפגוש את התלמידים, והצוות שעובד איתם כדי לטפל בענבים במסגרת אותו יום בציר. "אני אוהבת להגיד שבלימודים אצלי ה’טאץ’ היחיד הוא עם הענבים. אמרתי להם באחת הפעמים בכרם שיצלמו ויעלו את העבודה שהם עושים והם ענו לי שהפלאפונים בכלל לא איתם. עבורי זו גאווה שבעידן הזה, הם זונחים את הטלפון ועובדים בחקלאות".

דור פטל מהיישוב צורן ואביב מלמד מראש העין, תלמידים המתגוררים ולומדים בכפר הנוער זו השנה הרביעית, שיתפו אותנו בחוויה הלא פשוט של השכמה בשעה חמש בבוקר. "בשעות האלו אנו קמים רק בשביל הבציר", הם מודים, "אנחנו אוהבים את העובדים ואת סוג העבודה, חושבים רק על הכיף ולא מתבאסים לקום. פשוט יורדים לכרם וישר מתחילים לעבוד עם המזמרה, אנחנו אוהבים להגיד שאצלנו אין משחקים בעבודה". והרקע המשפחתי? לאביו של דור יש יקב ביתי ולבן משפחתו של אביב יקב מצליח, כך שבמקרה שלהם התפוח, או הענב אם תרצו, לא נופל רחוק מהגפן.

מה בעצם קורה בעבודה המעשית?

"אנחנו מבצעים את כל התהליך, לאחר הכרם עולים ליקב, ממלאים את הבקבוקים ביין, מדביקים את התוויות ודוחסים את פקקי השעם לסגירת הבקבוקים. זו חוויה מאוד כיפית. אנחנו ממליצים לכל תלמיד על החוויה הזו של עבודה מעשית ביין. זה אולי ישמע מצחיק, אבל אנחנו לא אוהבים לשתות את היין ואין פה קטע של אלכוהול".

החיבור בין מסגרת חינוכית לעיסוק ביין שהוא גם משקה אלכוהולי אינו מובן מאליו, אך בן ישראל מסבירה שהכללים בנושא אינם גמישים. "התלמידים אצלי מאוד אוהבים שיעורי בית, שהם לשתות בבית עם ההורים...(צוחקת). וברצינות, התלמידים אינם נגישים ליין והוא לא מסתובב חופשי בלימודים. אין הגעה של תלמידים לבדם ליקב וכשעושים טעימות, אנחנו טועמים מיץ ענבים ולא יין. כדי להבין את ההבדלים אנחנו לכל היותר מריחים יין. אני ארבע שנים פה, וחוץ מילדים שאמרו ’אז מה רותי, מתי שותים יין’ בצחוק, לא היה כאן שום מקרה חריג. הדגש הוא יותר חקלאי, הילדים רואים שהמקור הוא הענבים ואין להם את האסוציאציה הזו של ההשתכרות".

ליין שאתם מיצרים כאן יש ביקוש?

"היין עצמו הוא טוב ותקין, מאחר ועובד איתנו יינן (קובי ארנס) וכורם (עופר וילדר), לא רק הילדים מייצרים אותו לבדם. ההצלחה הגדולה היא שהיין שלנו נמכר בכל אחד מסניפי ’דרך היין’, בעיקרון סיימנו למכור את כל מה שבקבנו ואין יין במרתפים. השנה נייצר 2,500 בקבוקים, יותר משייצרנו בשנה שעברה".

"ההורים ראו שהיין שלנו נמכר בחנויות סופר-מרקט בזכרון יעקב ומאוד התלהבו לרכוש אותו הביתה, הם בהחלט ממליצים עליו", מספרים מיתר היימן מזכרון יעקב ומור בן-ציון מבת שלמה, תלמידי כיתה י"ב הלומדים בכפר הנוער כתלמידי אקסטרני, שאינם מתגוררים בכפר. את ההקשר האקטואלי קשה שלא להעלות, כשאנו נמצאים כמה מאות מטרים מהכפר פרדיס השכן, ופוגשים את התלמידים על רקע גל הטרור של חודש אוקטובר.

"כולם עובדים כאן יחד, יהודים וערבים, ואין שום חשש או מחשבה על עדות ודתות", מבהירים מור ומיתר, "זה כיף לעבוד יחד עם חברים, אנחנו מעדיפים את זה על לשבת בכיתה וללמוד". משפחתו של מיתר היא משפחת חקלאים במקור, בעוד למור אין שום קשר לתחום.

אתם רואים בזה מקצוע לחיים?

"יש פה קורסים שעוברים כדי להיות בוחני יין וזו בהחלט אפשרות שלנו להתפתח כדי לעסוק בתחום גם בעתיד, אחרי הלימודים" מסבירים מור ומיתר.

"יש פה שילוב לא פשוט בין תלמידי מצוינות אקסטרנים, לבין תלמידי פנימה וחניכי ’נעלה’, שלומדים את מילותיהם הראשונות בעברית כאן". מציינת רותי. "האתגר החברתי הוא גדול, החיבור לא מגיע מיד וזה דורש תהליך. היתרון של התלמידים כאן הוא להכיר את ’האחר’ כבר בבית הספר. הילדים של כולם, גם שלי, הולכים לבית ספר שבו כולם נראים ומרגישים אותו דבר. הם לא פוגשים עולים חדשים, קהילה של יוצאי אתיופיה או ילדי פנימייה, כמו שיש כאן".

מועין אבו דייש מפרדיס, עובד הכפר מזה תשע שנים, עבר ברפת ובלול וכרגע הוא עובד גם עם התלמידים בכרם וביקב. על התשוקה הגדולה של הילדים ללימודי היין הוא מעיד: "הילדים מבינים שזו חוויה וזו שמחה גדולה עבורם. אנחנו מגיעים למגורים שלהם בשש בבוקר וכולם כבר על הרגליים, מצפים ומוכנים לעבודה".

על המדינה עוברים ימים לא פשוטים, אתה מרגיש כאן מתח בין יהודים לערבים?

"בכלל לא. זו גאווה גדולה, אף אחד לא נותן לי להרגיש פה כאחר, אני מרגיש כאן שזה הבית שלי, מהמקום שכולם כאן נותנים לי את ההרגשה הזו. החניכים בכפר הנוער מגיעים מכל המגזרים ושכבות האוכלוסייה וכולם יחד זה עם זה, עובדים ולומדים כשווים. אנחנו כצוות עושים ככל יכולתנו לסייע לכולם כאן, גם בבעיות אישיות שלהם ולתחושתי אנחנו גם מצליחים".

כחקלאי, מה דעתך על מחאת החקלאים האחרונה?

"אנו מרגישים שאותנו החקלאים דוחקים לפינה כרגע, אבל זו ארץ זבת חלב ודבש, החקלאות היא עבודה עם שליחות שאנחנו מאמינים כי יש בה עתיד".

הלימודים במגמה נוגעים בטכנולוגיית יצירת יין, הדברת מזיקים במסגרת הטיפול בכרם, היסטוריה של היין, שיווק פרסום ותיירות סביב היין.
ראשית בוצרים את הענבים, לאחר מכן מגיע שלב המכונות. 

חומר מקומי

בן ישראל שואפת ליצור חיבור לקרקע האזור ומסבירה את הבחירה בזן ענבי הקריניאן לזן העיקרי אותו מייצרים תלמידי המגמה: "הקריניאן נפוץ באזורנו מאז תקופת הברון ולנו יש גפן בת 25 שנים. לי היה מאוד חשוב להתחבר לאזור. תחילה היקב קנה ענבים מהגליל, אבל שהגעתי אמרתי שנעשה יין רק מהענבים שלנו כאן. הייתי מוכנה לספוג רמה פחות גבוהה של יין, אבל שיהיה כולו מהאזור. כרם הקריניאן הוא טוב ומטופח ולכן היין שמיוצר הוא ברמה גבוהה. עכשיו אחד היקבים הטובים בארץ רוכש מאיתנו את ענבי הקריניאן וזו גאוותנו".

גם אלמנט של קיימות מיושם במסגרת הלימודים. ה"שזרות" (החלק שמחבר את הענבים כאשכול) וקליפות הענבים הולכים ל’קומפוסט’, בו משתמשים אחר כך בגד"ש וכאוכל למשק החי. מדובר בתהליך ממושך. התלמידים ראשית בוצרים את הענבים, לאחר מכן מגיע שלב המכונות, התסיסה לוקחת מספר חודשים ומסתיימת בבקבוק תוויות ופקק.

"תלמידה שלנו, דנה שביב, קיבלה פרס ממכון ויצמן. היא זכתה באחת מעשר העבודות הטובות ביותר על הטיפול בכרם ליצירת יותר רזרבטרול, שזה חומר המנקה את הדם. מדובר במחקר ראשוני שאנו שואפים לפתח אותו. זו גאווה ענקית עבורנו".

הלימודים במגמה נוגעים בטכנולוגיית יצירת יין, הדברת מזיקים במסגרת הטיפול בכרם, היסטוריה של היין, שיווק פרסום ותיירות סביב היין. "השיעורים העיוניים שלי לא קשים כי אני לא מורה כזו לפי הספר. אני מעבירה לתלמידים חומר העשרתי שבסך הכל הם בחרו ללמוד אותו. מי שלא מתאים לו להיות פה, אני לא מחזיקה אותו בכח. חלק גדול מהילדים מגלים עניין רב ואף חושבים להמשיך בעתיד ללימודי ייננות".

סיום הבציר הוא רק חלק מתהליך יצירת היין שבסופו של דבר מונח על מדף הסופר הקרוב לביתכם. גם עבור תלמידי המגמה היום הזה הוא רק תהליך בדרך הארוכה לתעודת הבגרות, מהחוויה המשותפת עימם תחת השמש הקופחת, נדמה כי מלבד הידע המקצועי, הם מקבלים ביציאה לשטח ערכים שאותם קשה להעביר בשיעור עיוני, החריצות, הניתוק מהסמארטפון ויותר מכל הכבוד לאחר, נותנים בין שורות הגפנים שיעור לחיים.

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
חיילים מקומיים - סמל אליהו אלן כהן
תמונת השבוע
זה הזמן להתגייסות כללית למאבק הקיומי של המאה
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור
חדשות אחרונות
המושבה זוכרת את יצחק רבין
מורה לפיזיקה בבית-ספר במועצה האזורית מנשה פגש את מי שהצילו את חייו לפני כחודש וחצי, בהם תלמיד בית הספר המתנדב במד"א
זה הזמן להתגייסות כללית למאבק הקיומי של המאה
אירוע השקת "שותפות ביחד"