web metrics
חיפוש ברשת  | חיפוש באתר  | חיפוש תמונות
חיפוש מתקדם
מגזין ברשת חדשות מבזקים טורים אישיים מדורים כתבות תרבות ארכיון מגזין בחירות
18/4/2014  22:43 זריחה: 6:08  שקיעה: 19:10
אודות |  פרסם אצלנו |    האימייל האדום |   |  הוסף ל-FACEBOOK
חדשות אחרונות
חוף כרמל: ההורה חוזרת למרכז מיר’’ב
18/04/2014  9:58
חדרה: תחנת הרכבת מתחדשת
18/04/2014  3:44
מג’ד כיאל בבית, אומר: "אין כמו חיפה"
18/04/2014  0:51
איבד עניין בזמן
18/04/2014  0:14
אור עקיבא: יוקם בעיר חניון משאיות
17/04/2014  23:41
העיתונאי מג’ד כיאל שוחרר למעצר בית
17/04/2014  21:05
הותר לפרסום: השב"כ עצר עיתונאי מחיפה ששב מלבנון
17/04/2014  15:59
רוכב אופנוע נפצע בינוני סמוך למחלף אולגה
17/04/2014  15:30
העיתונאי ראובן פדהצור נהרג מפגיעת רכב סמוך לקיסריה
16/04/2014  16:45
כמאה אלף מטיילים פקדו את שמורות הטבע בחג
16/04/2014  16:14
אישום: בן 74 נהג לאנוס ילדה בת 14 הלוקה בשכלה
16/04/2014  11:26
טירת הכרמל: עידן שרביט שנעדר מביתו נמצא בריא ושלם
15/04/2014  20:57
הרמטכ’’ל לפסח: קונספט ’עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ’ עדיין בתוקף
14/04/2014  19:18
נעדר: עידן שרביט, תושב טירת הכרמל בן 32
14/04/2014  19:12
זכרון יעקב: הנעדרת נמצאה בריאה ושלמה... בדירתה בת’’א
13/04/2014  23:18
האישום: רצח. כתב אישום חמור בשל קריסת המבנה בעכו
13/04/2014  16:39

גליון 263
10:23 13/05/2011  עודכן  16:48 14/05/2011
מגזין המושבות > בין עין חוד לעין הוד      הוסף תגובה    חזור לעמוד כתבות  הדפס כתבה  שלח לחבר 
בין עין חוד לעין הוד
דוד רטנר
20.3 אחוז מתושבי המדינה הזו, לטוב ולרע, באושר ובעוני, בחולי ובבריאות טובה, ומין הסתם גם לעולמי עולמים - הם ערבים. ילדיי, שנמנים עדיין על הרוב החילוני- יהודי, חייבים להכיר גם את המצוקות והבעיות שלהם. כל אופציה אחרת היא פשוט בורות מוחלטת. השנה, ב- 14 למאי, אכין בבוקר לילדיי (בת 16 ובן 11), את שוקו השבת המסורתי (שוקולד מריר איכותי וקצפת מלמעלה), אושיב אותם ליד שולחן האוכל המשפחתי, ואספר להם לראשונה על יום הנכבה.
עין חוד
העובדה שאתה גר בבית שאותו בנו אנשים אחרים, שנכפו לעזבו, גורמת לי מדי פעם להרהר בעניין. הנרטיב שגורס שהערבים גורשו ממישור החוף כי הם ירו על הדרכים, הצדיק בעיני את "הגירוש", אבל נראה לי לעיתים כה פשטני. [צילומים: יכין Y]








השנה, ב- 14 למאי, אכין בבוקר לילדיי (בת 16 ובן 11), את שוקו השבת המסורתי (שוקולד מריר איכותי וקצפת מלמעלה), אושיב אותם ליד שולחן האוכל המשפחתי, ואספר להם לראשונה על יום הנכבה.

דוד רטנר
כשהייתי בן שמונה, אמא שלי (אישה חסרת אחריות ללא ספק), העלתה אותי על הסוס המשפחתי ושלחה אותי לבקר בכפר הערבי הסמוך עין חוד. דוד רטנר.
יש סיכוי לא רע שהבת שלי תעשה לי תנועה מגונה ותנסה לברוח לחדרה כדי "לשים לק", בזמן שאחיה יבצע פעולת הסחה, וירד למגרש, לשחק כדורגל, אבל השנה אנסה להתעקש על היוזמה.

אני לא פוסט ציוני, ולא שמאלני, במידה שבה אני נחשד לפעמים. כדי להעלות את "רף" הסטאטוס הישראלי-בטחוני-ציוני שלי, אציין כמה עובדות בסיסיות:

אני נכד לאלוף בצה"ל ומי שהיה ראש המפקדה הארצית של "ההגנה". דודי, שאחריו נקראתי, נהרג כטייס קרב בפעילות מבצעית. אני הבכור, משבעה אחים, שכולם שירתו בצה"ל, ביחידות שדה וחמישה מאיתנו אף השתתפו בפעילויות מבצעיות בתקופת שירותם. שירתי בקבע שנתיים, אני לא יכול לומר מה עשיתי אבל יכול להגיד שיואב גלנט לקח אותי לעבודה.

והכי חשוב: אני מתגורר בעין הוד, כפר ערבי לשעבר. גדלתי בבית אבן שהיה שייך עד שנת 1948 למשפחה ערביה, שבניה מתגוררים באזור ג’נין, או ירדן או אפילו ארבעה ק"מ מזרחית לביתי - בכפר עין חוד. ויודעים מה? אין לי תחושות אשם גדולות מדי על כך.

אז למה אחרי שפרשתי את המניפסט הציוני הזה, אני חייב לספר לילדי על יום הנכבה?

יש לכך כמה סיבות: כשהייתי בן שמונה, אמא שלי (אישה חסרת אחריות ללא ספק), העלתה אותי על הסוס המשפחתי ושלחה אותי לבקר בכפר הערבי הסמוך עין חוד. עברו מאז 39 שנים. זו תהיה צביעות לומר שהיחסים בין הקהילות, של עין הוד ועין חוד הם יחסים חמים, אבל הם בהחלט תקינים, ונעדרי חשש, פחד או תיעוב. אני חושב שילדיי חייבים לדעת משהו על ההיסטוריה של הכפר השכן.

למרות הסעיף הקודם, העובדה שאתה גר בבית שאותו בנו אנשים אחרים שנכפו לעזבו, גורמת לי מדי פעם להרהר בעניין. הנרטיב שגורס שהערבים גורשו ממישור החוף כי הם ירו על הדרכים, נראה לי סביר ונכון הרבה מאוד שנים וגם הצדיק בעיני את "הגירוש". אבל הנרטיב הזה נראה לי לעיתים פשטני. עובדתית - גם אם במלחמה נוצרות טרגדיות בעלות השפעה עגומה מאוד על דורות רבים - חשוב שהילדים שלי יידעו על נסיבות הטרגדיה. יותר מדי ילדים גדלים כיום ביישובי מישור החוף (שכולם היו בעבר כפרים ערבים), בלי שיידעו שליישוב שלהם (עין כרמל, עין איילה, הבונים, כרם מהר"ל, טירת כרמל, גבע כרמל, צרופה, דור), הייתה היסטוריה לפני 1948.

20.3 אחוז מתושבי המדינה הזו, לטוב ולרע, באושר ובעוני, בחולי ובבריאות טובה, ומין הסתם גם לעד ולעולמי עולמים - הם ערבים. ילדיי, שנמנים עדיין על הרוב החילוני- יהודי, חייבים להכיר גם את המצוקות והבעיות שלהם. כל אופציה אחרת היא פשוט בורות מטופשת.

אני הופך לאדם רודף מדון וריב, כשמנסים לשים לי גבולות ממוסדים. ביום שבו מחוקקים פופוליסטים, לא זוכר אפילו מי, התחילו להתעסק לי במה מותר לחגוג ומה אסור - החלטתי שזו הזדמנות טובה לעמוד על זכותי לחשוב ולעשות מה שאני רוצה, בגבולות החירות האישית. וזו גם הזדמנות טובה לחנך את ילדי לקצת מרי וחשדנות כלפי הממסד.

אלו הסיבות הכי טובות שעליהן אני יכול לחשוב עבור יהודי - חילוני - ציוני -ליברלי, לציין את יום הנכבה, ואותן אנחיל על כוס של שוקו חם, לילדיי.



דוד רטנר הוא עיתונאי ותושב עין הוד. הדברים כתובים כדיעה אישית אשר משקפת את דעתו של הכותב בלבד ועל אחריותו

עין חוד - הכפר הנעלם

יום הנכבה
זכות השיבה הביתה

הנַכְּבָּה (מערבית: النكبة: "האסון" או "המכה"), הוא כינוי ערבי לעזיבתם, מנוסתם או גירושם של כ-700,000‏ מערביי ארץ ישראל במהלך מלחמת העצמאות, ולמעברם לארצות ערב השונות או למקומות יישוב אחרים בישראל, בגדה המערבית וברצועת עזה, תוך יצירתה של בעיית הפליטים הפלסטינים, ובכללה הדרישה ל"זכות השיבה".

חלק מערביי ישראל מציינים את יום הנכבה ביום העצמאות של מדינת ישראל, ה’ באייר, בעוד שהפלסטינים בשטחים ומחוץ לארץ ישראל מציינים אותו ביום ה-15 במאי. אירועי יום הנכבה מצוינים בישראל בשנים האחרונות בתהלוכות ובהפגנות ביישובים הערביים וכן בתהלוכות לכפרים שנהרסו. לעתים אירועים אלו עוברים בשקט, ב-1999 פרצו מהומות אלימות ביהודה, שומרון ועזה, שהיו שראו בהן הקדמה לאירועי אינתיפאדת אל אקצה.

חוק הנכבה - לשון החוק: במרץ 2011 אושר בכנסת חוק יסודות התקציב (תיקון מס’ 40), התשע"א-2011, ולפיו יוכל שר האוצר להפחית סכומים המועברים ל"גוף מתוקצב" או "גוף נתמך", אם הוציא הוצאה שיש בה אחד מאלה: שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; הסתה לגזענות, לאלימות או לטרור; תמיכה במאבק מזוין או במעשה טרור של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל; ציון יום העצמאות או יום הקמת המדינה כיום אבל; מעשה של השחתה או ביזוי הפוגע בכבוד סמל המדינה או דגל המדינה. החוק נולד כהצעת חוק פרטית שיזמו חברי הכנסת אלכס מילר, פאינה קירשנבאום, חמד עמאר ודוד רותם. על אף שהחוק מתייחס לנושאים שונים, הופנתה עיקר תשומת הלב הציבורית לסעיף העוסק ב"ציון יום העצמאות או יום הקמת המדינה כיום אבל" ובתקשורת כונה החוק "חוק הנכבה".

כאשר במאי 2009 אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה את תמיכת הממשלה בהצעת החוק, הביעו אחדים מחברי הכנסת, ארגונים המייצגים את ערביי ישראל, האגודה לזכויות האזרח וארגוני זכויות אדם נוספים התנגדות נחרצת להצעה, כיוון שלדבריהם הדבר יפגע בחופש הביטוי ויחמיר את היחס הציבורי לערביי ישראל.

(לקוח מתוך ויקיפדיה)
 
מי שצפה במאמר זה התעניין גם ב..
מג’ד כיאל בבית, אומר: "אין כמו חיפה" יואב איתיאל מגזין מספר 416
חשד: הדוד נכנס למיטת בת ה-13 ועשה בה מעשים מגונים יואב איתיאל מגזין מספר 415
קריסת הבניין בעכו: יואשמו עומר חלואני, 18 וחברו מחמד ג’ארחי, 26 יואב איתיאל מגזין מספר 415
פרדיס: בן 23 חשוד כי טווח בשדות באקדח ’יריחו’ יואב איתיאל מגזין מספר 414
מזרח תיכון שלייואב איתיאלמגזין מספר 414
תגובות קוראיםהוסף תגובה
12.zichron was ZamarinRon 20/05/2011 13:57 עוד
11.אפשר קפה?Sandra17/05/2011 17:33 עוד
10.חשוב יותר ויותר מחשוב.ליאורה אדלר15/05/2011 12:59 עוד
9.אאאאאאאאאאאא666666666666666614/05/2011 18:27 עוד
8.דיעה אמתיתסמי עלי 14/05/2011 14:56 עוד
7.תודהטל שחר14/05/2011 11:13 עוד
6.ליובל הבלתי נלאהיוסי וקסמן13/05/2011 22:34 עוד
5.יש הסטוריה גם לפני...יובל13/05/2011 21:10 עוד
4.כל הכבוד דודענת לוסקי13/05/2011 20:02 עוד
3.חזק ואמץasher13/05/2011 18:07 עוד
2.אחד אחדיחיעם עמיחי13/05/2011 15:19 עוד
1.מאמר מאלףיוסי וקסמן13/05/2011 14:52 עוד