web metrics
חיפוש ברשת  | חיפוש באתר  | חיפוש תמונות
חיפוש מתקדם
מגזין ברשת חדשות מבזקים טורים אישיים מדורים כתבות תרבות ארכיון מגזין בחירות
20/10/2014  14:15 זריחה: 6:46  שקיעה: 18:01
אודות |  פרסם אצלנו |    האימייל האדום |   |  הוסף ל-FACEBOOK
חדשות אחרונות
בכירים בכנס שנת המשפט השבוע באוניברסיטת חיפה
19/10/2014  21:19
אוהלי בידוד מיוחדים הוקמו ברמב’’ם כהכנה למקרה של זיהוי אבולה בישראל
19/10/2014  15:25
הסרט ’את לי לילה’ זכה בפסטיבל הסרטים בחיפה
18/10/2014  21:21
פרסים למוסדות חינוך מצטיינים
18/10/2014  13:18
שני קופים הומתו באלימות בקיבוץ החותרים, 4 אחרים נעדרים
18/10/2014  12:23
בן 12 הסיע 3 ילדים ברכב הרנו של אביו
17/10/2014  20:43
הוארך מעצר חמשת החשודים בסחיטת בעל אולם השמחות
17/10/2014  10:11
חדרה: פגע וברח הותיר שתי נשים פצועות באורח בינוני
17/10/2014  1:43
חוף הכרמל: מטיילת בת 45 חולצה במעלה נחל ספונים
17/10/2014  1:42
סילבי בני - קיביקיו, 1976-2014
17/10/2014  1:41
אסיר משוחרר נעצר בחשד שהגיע לבית קצינת כלא השרון
16/10/2014  11:20
מהומה בתום הקרנת ’אם לומר את האמת’ בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בחיפה
14/10/2014  17:23
נעצר חמוש בסכין לאחר שהתקרב בשחייה לבסיס חיל הים
14/10/2014  16:23
חשוד בפיצוץ בעכו שוחרר לחופשי מבית לוינשטיין
14/10/2014  13:59
כדורסל נכים: אלון דור-און מבנימינה מככב בצרפת
13/10/2014  16:53
הוארך מעצרו של הרופא שחשוד בהטרדה מינית ומעשה מגונה
13/10/2014  16:06

גליון 209
13:15 30/04/2010 
מגזין המושבות > נמר של נייר      הוסף תגובה    חזור לעמוד כתבות  הדפס כתבה  שלח לחבר 
נמר של נייר
יואב איתיאל
המסורת שהועברה מאם לבתה בסין וביפן הגיעה לארץ והדביקה גם את אלוף המשנה במיל’ אילן גריבי. אומנות האוריגמי שהחלה כתחביב והולידה תערוכה במעגן במיכאל. הספר בדרך. אילן גריבי הוא אלוף משנה במילואים, שהתחביב שלו הוא לקפל נייר. הוא רק בן 45, מתעקש בפני שהוא בפנסיה, אבל סדר היום שלו עמוס לעייפה. הוא מומחה עולמי לאוריגמי, אמנות קיפול הנייר, אבל ביפן עדיין לא ביקר. "זה באמת חלום שלי", הוא אומר, "אשתי ואני תכננו לעשות את זה לקראת יום ההולדת ה-40 שלי וזה לא יצא. עכשיו אנחנו מתכננים את זה לחגיגות ה-50".
נמר של נייר
"בעולם, האוריגמי הולך לכיוון מאד מתמטי ומדעי. בארץ תופסים את האמנות הזו בעיקר כשעשוע". אל"מ במיל’ אילן גריבי. [צילומים: יואב איתיאל]

אילן גריבי הוא אלוף משנה במילואים, שהתחביב שלו הוא לקפל נייר. הוא רק בן 45, מתעקש בפני שהוא בפנסיה, אבל סדר היום שלו עמוס לעייפה. הוא מומחה עולמי לאוריגמי, אמנות קיפול הנייר, אבל ביפן עדיין לא ביקר. "זה באמת חלום שלי", הוא אומר, "אשתי ואני תכננו לעשות את זה לקראת יום ההולדת ה-40 שלי וזה לא יצא. עכשיו אנחנו מתכננים את זה לחגיגות ה-50".

מה זה אוריגמי? מטבע לשון המורכב משתי מילים. אורי-גמי. 折り ("אוֹרִי", ביפנית: קיפול) ו-紙 ("קַאמִי", פיסת נייר). החוקים פשוטים. אין חיתוך. אין הדבקה. מתחילים בפיסות נייר רבועיות בדרך כלל ומקפלים אותן לצורות המתבקשות. בחלק מהדגמים מקפלים קפלים מורכבים, פותחים את הנייר ועוזרים לו לקרוס, דווקא, לתוצאה הסופית.

כבר שנתיים שאל"מ (מיל.) אילן גריבי עובד על ספר חדש לאמנות האוריגמי, ועכשיו הוא במשא ומתן עם שני מוציאים לאור בארה"ב. הספר ייצא באנגלית. מסתבר שיש מחסור בספרים טובים על אוריגמי. הסדרה הקלאסית בת ארבעת הכרכים של רוברט הארבין הבריטי, "אוריגמי: אמנות קיפולי הנייר", שיצאה בארץ ב-1980 בהוצאת "לדורי", ובתרגום של מישהו עלום המכונה ’רב"ג’, אזלה בשפת המקור.

האגודה הבריטית לאוריגמי בת 700 החברים ירשה מהארבין את הזכויות לספריו אבל יש לה משום מה אינטרס לא להדפיס עוד את הספרים. כך חובבי אוריגמי מכל העולם רוכשים אותם בעברית דרך רשת האינטרנט. "אני יכול לקרוא ספר אוריגמי בכל שפה, גם ביפנית", מסביר לי גריבי. בכלל, בכל הקשור לאוריגמי, אחרי המפגש עם גריבי נותרת בי ההרגשה שמדובר באיזו כת עולמית מלוכדת.

עולם מנייר

איך זה התחיל? אילן גריבי זוכר את עצמו מקפל נייר מגיל 10, כולל בצבא, תוך שהוא עולה בסולם הדרגות ומגלה שקיפול נייר הוא תעסוקה נהדרת בזמן ישיבות ארוכות. "מזמינים אותך לדבר 5 דקות ואתה צריך לשבת שעתיים לשמוע את כל האחרים".

אח"כ הוא נשלח מטעם צה"ל לסינגפור. "שם נפתח עולמי", הוא מגלה, "עוד לא היה כל כך הרבה חומר באינטרנט ושם מצאתי שפע של ספרים". בכלל, ע"פ גריבי, עולם אמני האוריגמי מתחלק לשניים: היוצרים שכותבים ספרים, ואלה שרוכשים אותם ועובדים לפי ההוראות.

יש גם סוגי אוריגמי שונים. "הקלאסיים הם קיפולי חיות שכולם מכירים. הסוג השני מכונה טסליישן, דגמים בהם העיצוב הבסיסי חוזר על עצמו פעמים רבות, כמו אצל הצייר אשר", ושגריבי חידש עבורם מילה בעברית: ’מחזוריגמי’.
נמר של נייר
"הייתי רוצה לראות את האוריגמי מתפתח בארץ. זה תחום שמחזק כל כך הרבה כישורים כמו קשר עין-יד, מוטוריקה עדינה, קואורדינציה, תהליכי חשיבה, ריכוז, משמעת, סבלנות, דיוק. שיהיה מועדון אוריגמי בבנימינה, לא רק אחד בכל הארץ"
"ויש סגנון נוסף: אוריגמי מודולרי, בו מקפלים את היחידות הבסיסיות, שהן בדרך כלל זהות, ומרכיבים אותן יחד ליצירה אחת גדולה יותר. אולי ראיתם את הברבור העשוי מקיפולי נייר צבעוני? זו גרסא ’לא כל כך נחשבת’ של מודולר אוריגמי שעלתה ארצה על ידי עובדות זרות מתאילנד שבלילות תל אביב מפיגות את השעמום בגזירה וקיפול דפי ז’ורנלים שהן מלקטות".

יש גם חריגים נוספים ויש גימיקים לא שגרתיים. בפסטיבל אוריגמי בנמל יפו קיפלו חובבים ישראלים דגם של דינוזאור באורך של כשני מטרים מגיליון נייר בגודל של 25 מ"ר. ביפן, איך לא, בנו דינוזאור אוריגמי בגודל של איצטדיון.

גריבי ממציא דגמים חדשים כל הזמן. עד היום המציא כ-122 דגמים, 45 מהם כלולים בספר עליו הוא שוקד. חוץ מזה הוא גם מנהל את מועדון החובבים של המרכז הישראלי לאוריגמי ברמת גן, שם הם נפגשים פעם בחודש. מדי שנתיים נערך בארץ כנס אוריגמי גדול. הוא גם מלמד את האמנות הזו בימי שישי במרכז הטכנודע בגבעת אולגה, ובבית בבנימינה, פעם בשבוע, לקבוצת ילדים שאינם הולכים לבית הספר ולומדים בשיטת "הומסקולינג" (לימוד בבית).

אמני האוריגמי הנחשבים בישראל הם מירי גולן, מנהלת המרכז הישראלי, ובעלה פול ג’קסון שפרסם כבר יותר מ-40 ספרי אמנות ואוריגמי. פול יוצר אוריגאמי מקצועי באנגליה מאז 1982, והוא בעל תואר שני באמנות ותואר שני באריזות, מסתבר שיש דבר כזה. פול מתגורר בישראל מאז שנת 2000 ובין לקוחותיו ניתן למנות את בריטיש איירוייז, היולט פקארד ועוד. מה שמשמש "כחריג שמוכיח את הכלל" הוא שמאוריגמי אי-אפשר להתפרנס.

המסורת היפנית בצה"ל

האצבעות הזריזות והמדוייקות של גריבי עובדות בזמן שהוא מסביר לי את כל זה, והנה, הוא כבר קיפל כוס בחמישה שלבים. אחריה קערת פירות מפיסת נייר אחרת. הוא מסביר שלאוריגמי יש גם פן של אמנות שימושית. את זה הוא גילה עוד כילד, כשהיה מייצר לעצמו בשיעורים בבית הספר קופסאות קטנות, בהן היה שומר את חידודי העפרון, עד שישליך אותם לפח, עם האריזה. "היום הדבר הכי שימושי שאני עושה זה כרטיסי ברכה עטורי פרח, שהם גם מעטפה לשיקים". הכל מקיפולים של פיסת נייר אחת, ללא חיתוך, ללא דבק.

כדי להיות אמן אוריגמי צריך נייר בבית. לאילן גריבי יש אוסף של עשרות אלפי דפים מסוגים שונים. יש גדולים, יש קטנים, ויש ממש קטנטנים. חלקם חלקים, חלקם עם טקסטורה. הרוב צבעוניים בצד אחד ולבנים בצידם האחר, נייר המכונה "קאמי". אפשר לעבוד גם עם חומרי גלם מיוחדים.

נמר של נייר
בפסטיבל אוריגמי בנמל יפו קיפלו חובבים ישראלים דגם של דינוזאור באורך של כשני מטרים מגיליון נייר בגודל של 25 מ"ר. ביפן, איך לא, בנו דינוזאור אוריגמי בגודל של איצטדיון
לצורך פרסומת לחברה העוסקת במט"ח הקופירייטר של משרד הפרסום הציע שיעבוד עם שטרות של דולר אחד. אתגר לא טריוויאלי בגלל הפרופורציות הלא מסורתיות של השטר. גריבי הצליח לייצר מהם שכיות חמדה, כולל פיל אחד שקופל כך שהעין בפירמידה ע"ג שטר הדולר פקוחה בדיוק במקום של עין הפיל.

יש גם כלי עבודה שכל אמן אוריגמי צריך. יש "אטבי כביסה" זעירים, ולאילן גריבי יש גם אוסף מרשים של פינצטות בעלות ראשים שונים, ויש אפילו אחת "הפוכה" שנפתחת כשלוחצים עליה, צובטת ואוחזת את הנייר כשמניחים לה.

הכלי האהוב עליו ביותר הוא "תחליף אצבע", ואת זה הוא באמת צריך להסביר: "הדיוק מאד חשוב, והקפל יוצר את הדיוק. בדגמים המורכבים הקפל צריך להיות כל כך חד ומדויק שאני לא יכול להרשות לעצמי ליצור אותו עם האצבעות". במקרים רבים הקפל משמש רק כהכנה, ורק בסוף מקפלים על פיו את הקיפול הסופי לצורה המבוקשת. ואת זה באמת יותר קל להבין כשאילן גריבי מבצע, מאשר מהסבר בכתב.

איך הכל התחיל? לפני שאפשר היה לקפל נייר מישהו בסין היה צריך להמציא אותו ואת ייצור הנייר שאנחנו מכירים היום. זה קרה במאה השנייה לספירה, לפני כמעט אלפיים שנה. האוריגמי הומצא כנראה בסין, אבל עדויות מוקדמות לאמנות הזו נמצאו דוקא ביפן, קצת אחרי שהגיע לשם הנייר מסין. עד המאה ה-18, עברה האמנות הזו מפה לפה, מאם לבת, ורק בסופה, עם פרסום הספר "אלף קיפולי העגור" היא ממש מתועדת.

לקיפול העגור, אגב, יש משמעות מיוחדת בתרבות השינטו היפנית. במאה ה-19 חודר האוריגמי לגני הילדים ביפן, ושם כנראה הפכו פיסות הנייר הבסיסיות לריבועיות וגם צבעוניות, עבור הילדים. למערב מגיע האוריגמי רק עם ערש המאה ה-20.

עם תרבות שהחלה כמסורת שהועברה מאם לבתה, והמשיכה בגני ילדים יפנים, פלא שאני זוקף גבה כשאני פוגש קצין בדרגת אל"מ שהאמנות הזו היא חלק בלתי נפרד מחייו? "בצבא אלה שהיו בדרגה שלי או מעלי קצת צחקו עלי, ואלה מתחתי רצו אולי לצחוק וחששו", מודה אילן גריבי באופן מבודח, "באמנות הזו מתעסקות באמת יותר בנות בגילים צעירים יותר. אבל בקרב בוגרים ובאופן מקצועי, כמו בתחומים אחרים, הרוב הוא של גברים. בשליחות מטעם צה"ל בסינגפור, הייתי אטרקציה". 

מרכז אוריגמי בבנימינה

לא רק בבסיס העביר גריבי עם האוריגמי את רגעי השעמום וחוסר המעש. "לעמוד בתור בבית המרקחת, למשל, בשבילי זה יתרון", הוא מספר, "ברכב אני מעדיף שאשתי תנהג ואז אני יכול לקפל נייר, וכשאני נוהג בעצמי ועוצר ברמזור אני מיד שולף חלק עליו אני עובד, מקפל שלושה-ארבעה קיפולים, מחזיר למקום וממשיך בנסיעה. אין לי עיסוק בספורט שגוזל זמן ובבית אין בכלל טלוויזיה".

בטכנודע בגבעת אולגה מלמד גריבי חשיבה יצירתית באמצעות אוריגמי. בעצת אחד המו"לים, גם את הספר הוא ממקד יותר בתהליך היצירה ותיעוד כליאת תהליך ספונטני מאד לתוך משהו פרוצדורלי. "אני חושב שהצלחתי לחשוף כמה תהליכי חשיבה מעולם החידות, זיקקתי את הכלים האלה וראיתי שאני מגיע איתם לדגמי אוריגמי מעניינים", הוא אומר.

"את זה בדיוק אני מלמד בטכנודע. אנחנו מתחילים בחידה, יחד מנסים לפתור אותה, מזהים את הכלי שעזר לנו בפיתרון, ואז משליכים אותו על עולם האוריגמי ומקבלים איתו דגם חדש. בסופו של דבר זה מעשיר אותי לא פחות מאשר את הילדים ואני נפעם כל פעם מחדש מזה שילד יכול ללמד את המורה ליצירתיות. זה תורם המון גם לספר".

ספר אוריגמי אינו עניין פשוט. במקרה של אילן גריבי הוא גם ממציא את הדגמים לפני שהוא מתעד אותם באמצעות תכנת VISIO של מיקרוסופט. אח"כ צריך לכתוב את ההסברים, וכמובן יש עבודת הגהה סיזיפית, שהרי אוי ואבוי אם נפלה טעות ומישהו אי שם לא יוכל להשלים את בניית הדגם המורכב שראה את תמונתו בספר.

אילן גריבי, נשוי לסיגל, מרפאה בעיסוק במרכז לשיפור יכולות במעגן מיכאל, ואבא ליואב, 17, גלעד, 15 ותמר, 10. לא האשה ולא הבנים נדבקו ממנו בחיידק האוריגמי. גם לא איש העסקים חנני רויכמן, מבעלי קניון "לב חדרה" החבר הקרוב עוד מימי הגן בעיר. הבת תמר דווקא מגלה עניין ואומרת שהיא אפילו אוהבת את העיסוק בקיפולי נייר. בינתיים רק מדי פעם.

"בעולם, האוריגמי הולך לכיוון מאד מתמטי ומדעי. בארץ תופסים את האמנות הזו בעיקר כשעשוע", אומר אילן גריבי, "מתחילים בדרך כלל בקיפול מטוסי נייר. גם אני עשיתי את זה עם חברים בתיכון והתחרינו מי מטיס אותם הכי רחוק מחלון הכיתה. אבל גם קיפול מטוסי נייר הוא תחום בפני עצמו באוריגמי. אותי זה דווקא לא תפס", אומר מי שעשה קריירה ביחידת מזל"טים.

"הייתי רוצה לראות את האוריגמי מתפתח בארץ. זה תחום שמחזק כל כך הרבה כישורים כמו קשר עין-יד, מוטוריקה עדינה, קואורדינציה, תהליכי חשיבה, ריכוז, משמעת, סבלנות, דיוק. שיהיה מועדון אוריגמי בבנימינה, לא רק אחד בכל הארץ", מסכם האל"מ במיל.

עכשיו יש לאילן גריבי גם תערוכה שלישית, הפעם בגלריה הלבנה בקיבוץ מעגן מיכאל שתיפתח מחר, שבת, ה-1 למאי. התערוכה תשאר פתוחה לקהל עד ה-15 למאי בימי שלישי ושישי בין השעות 19:00-21:00, ובימי שבת בין 12:00-14:00. הכניסה חינם. כל הדגמים שיוצגו שם עומדים למכירה. טווח המחירים: 600- 4,000 ש"ח.
איך להכין כוס שימושית בחמישה קיפולים

נמר של נייר
עם תרבות שהחלה כמסורת שהועברה מאם לבתה, והמשיכה בגני ילדים יפנים, פלא שאני זוקף גבה כשאני פוגש קצין בדרגת אל"מ שהאמנות הזו היא חלק בלתי נפרד מחייו? "בצבא אלה שהיו בדרגה שלי או מעלי קצת צחקו עלי, ואלה מתחתי רצו אולי לצחוק וחששו. באמנות הזו מתעסקות באמת יותר בנות בגילים צעירים יותר. אבל בקרב בוגרים ובאופן מקצועי, כמו בתחומים אחרים, הרוב הוא של גברים. בשליחות מטעם צה"ל בסינגפור, הייתי אטרקציה"
מי שצפה במאמר זה התעניין גם ב..
השופט פתח את הפסטיבל הבינלאומי לסרטים חיפה יואב איתיאל מגזין מספר 441
חוף מעגן מיכאל: החייל אותר בריא ושלם יואב איתיאל מגזין מספר 441
צל’’ש לשייטת 13 בעקבות רצף פעולות בעומק האויב יואב איתיאל מגזין מספר 441
הקצין המואשם בשלישית באוננות מול ילדה, שוב בבית יואב איתיאל מגזין מספר 440
קצין צהל יואשם במעשה מגונה מול ילדה, שוב יואב איתיאל מגזין מספר 440
תגובות קוראיםהוסף תגובה
4.ניסיתיאביבה06/05/2010 12:06 עוד
3.קחו קורס וחייכם ישתנו וירגעו.מנוסה06/05/2010 10:10
2.נתת לי רעיון לפנסיה. תודהחזי05/05/2010 18:11
1.כיף!גילת, 05/05/2010 18:01 עוד
אודות מגזין המושבות |  צור קשר עם מגזין המושבות |  פרסם במגזין המושבות |  רשימת תפוצה |  דרושים במערכת מגזין המושבות |  כתבות |  מדורים  
טורים אישיים |  חדשות |  מגזין ברשת |  תרבות ובידור |  מגזין טעים |  מגזין טיול |  לינקים |  מגזין נכסים |  עדכוני RSS  

מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב
© 2006-2012 כל הזכויות שמורות | מגזין זכרון יעקב עיתונות ותקשורת בע"מ
 © 2006-2012 Copyright | Zichron Yaacov Magazine Journalism & Communications Ltd.