|
"מאין צומחת ’הידיעה’ האמנותית? הקושי במתן הסבר אל מול המסתורין הוויזואלי, מעצים את החוויה הרגשית שהינה חלק מההתגלות. פיליס קיינד בעלת גלריה בניו-יורק הטיבה לתאר זאת: ’...אם אמן חסר מודעות לאמנות, או חסר מודעות עצמית ביחס אליה, יכול ליצור גוף עבודות שיזוהה תמיד כשלו... הרי שעבודתו יכולה לספק תובנות מדהימות לגבי עצם טבעה של האמנות, ומשמעותי יותר - לגבי טבע היצירתיות עצמה’."
כך כותבת רונית סנפיר- אוצרת התערוכה. (מתוך הקטלוג)
בעקבות העלאת התערוכה המועלית בחסות אקים וחברת ויזה, יצאתי למעון "רמים" בפרדס חנה, לפגוש את אורלי וחיית, שתיים מן היוצרות. שתיהן מרותקות לכיסאות גלגלים, לא ורבליות וסיעודיות לחלוטין, אך עדיין מצליחות להביע עצמן דרך ובאמצעות האומנות.
אורלי זימבל ילדה עדינה ורגישה, אוהבת מאוד מוזיקה, משמיעה קולות וחיוכים ותנועות בזמן האזנה וחשיפה למוזיקה. עפ"י הבעות פניה ניכר שהיא מעריצה זמרים מסוימים - (שרית חדד). מאוד אוהבת את המוזיקה הפותחת את התוכנית בטלוויזיה "ערב חדש", פשוט מתפקעת מחיוכים ושמחה כשהיא צופה בפתיח של התוכנית. מגיבה בשמחה לדמויות מוכרות בחייה, מביעה המון רגישות לכל אוהביה. אוהבת מאוד לצייר / להשתולל בצבע + מוזיקה קצבית עם הרגליים על בד הקנבס ממש נכנסת לקצב של מוזיקת טרנס זו חוויה מרגשת ומהפנטת להתבונן בה בזמן תהליך היצירה.
יום ההתרמה השנתי
|
ביום שלישי הקרוב, 04.03.08, מתקיים יום ההתרמה השנתי של אקים.
יוזמה מיוחדת של אקים וחברת "כאל" הוא ה"כרטיס החברתי" הכרטיס הינו כרטיס אשראי לכל דבר שעליו מופיע ציור שתוכלו לבחור מתוך ציורי התערוכה. עלות ההנפקה בסך 25 ₪ קודש לאקים וכך גם 0.3% מסך הפעולות בכרטיס. מנכ"ל אקי"ם ישראל, יוסי מלכה, ציין כי הכרטיס בעיניו הוא "מודל חדשני, ייחודי וראשוני בארץ לגיוס משאבים."
בנוסף לכל המעוניינים לתרום בדרך נוספת ניתן לתרום 10 ₪ על ידי שליחתSMS עם המילה תרומה למספר 1144 עד לתאריך ה- 18.03.08
|
כשמתבוננים בחיית אמסלם, נתקלים בזוג עיניים גדולות ובוהקות שהן עולם ומלואו. חיית ילדה חכמה המתקשרת בעזרת ג’סטות, בעלת קסם אישי ושמחת חיים. תמיד דואגת בדרכה שלה להיות במרכז העיניים. ילדה סקרנית ויצירתית, מטופחת, מאוד גנדרנית אוהבת לענוד תכשיטים. אוהבת יצירה ובמיוחד בצבע. יודעת לבחור את הצבעים שהיא אוהבת בעזרת העיניים. כשחיית מציירת בעזרת הרגליים רואים אומן יוצר בזמן אמת על כל המשתמע מכך - שמחה, העזה, הנאה, סקרנות, ואקסטאזה. כל מי שמתבונן בחיית בזמן היצירה רואה את עולם האומנות / היצירה מזווית שונה, מזווית של הכל אפשרי והשמיים הם הגבול.......
מעון "רמים" משקיע רבות בפיתוח הדיירים שלו, בילוי בגינה המטופחת, בפינת החי המושקעת, בלמידה בביה"ס, בחדר ה"סנוזלנד" המיוחד לגרייה חושית, וגם ציור אומנות. הצוות המקצועי מקדיש שעות רבות ומרץ ניכר בהפעלת הדיירים ב"רמים", והתוצאות ניכרות לעין. בתיה דיסקין, תרפיסטית בגרייה חושית, מלווה את שיעור הציור המיוחד, יחד עם עדי גילדר, מפעילת קבוצות במוסיקה ואומנויות. בתיה עברה השתלמויות רבות בתחום הרפואה האלטרנטיבית, והיא מציעה לדיירים שלל פעילויות, מיוגה, תנועה, צבע וצליל, היא אומרת: "כל מה שטוב לנו - טוב להם." כשאני מתפעלת מהצוות התומך ומרמת הארגון שדורש שיעור ציור שכזה, בתיה מסרבת לקחת קרדיט לעצמה ולצוות: "צריך שניים לטנגו." בתיה באה בגישה שצריך לנסות הכל, דרך ניסוי וטעייה, כך מגלים הרבה יכולות מפתיעות.
האווירה והמסר הוא שהכל נעשה לטובת הדיירים והתפתחותם האישית, גם אם הקטנה ביותר. כל הדיירים מקבלים שיעורי ציור, ואלו הנהנים ומחברים זוכים להמשיך וליצור. השיעור מלווה במוסיקה קצבית, אווירת יצירה חיובית וצחוקים. המוסיקה משפיעה על אורלי וחיית לטובה, שכן המוסיקה המתנגנת ברקע היא האהובה עליהן מכל. אורלי וחיית לא מתקשרות אך מבינות את כל הנעשה סביבן. בראותן את ההכנות לקראת הציור הן מתרגשות, מחייכות ואף צוחקות בקול, בצחוק מקסים ומדבק.
אורלי וחיית חולקות חדר משותף, הן חברות טובות וקשורות זו לזו, הציור הוא עוד דרך לחבר בין שתיהן, כשהן עובדות על קנבס משותף שיהיה המצע ליצירה של שתיהן. חיית מלאת אנרגיות, קופצת וזזה, הציור הוא דרך טובה עבורה לתעל את האנרגיות למקום טוב בו היא מתקדמת ויוצרת בעצמה. חיית שותפה בבחירת הצבעים, באהבה וסבלנות אין קץ מציעה בתיה לחיית את הצבעים, וזו מסכימה לצבע הרצוי.
הצבע מונח על כפות רגליהן כשלפניהן מציבים קנבס, תחושת הצבע מעוררת וכן הרצון לבוא לידי ביטוי, מריחת הצבע ושינוי פני הקנבס היא כעין קסם. כשמתחיל הציור, חיית ואורלי משתפות פעולה ברצון, למרות שהפעילות והוצאת האנרגיה מעייפת אותן מאוד. הציור המוגמר ניתלה בחדרן או במקום בולט במעון, כשהן מזהות את עבודת ידיהן הן מתמלאות תחושת גאווה בפירושה לא ניתן לטעות.
מלאכת הציור נעשית בכפות הרגליים, בתחילה לוקח מעט זמן עד שהן מתחילות לשתף פעולה, בתיה ועדי תומכות ועוזרות עד שהבנות פורשות כנף ומתחילות לצייר בזכות עצמן. תמיכה רבה וחיזוקים חיובים, כמו גם חיוכים, חיבוקים ומגע חם ואוהב, ממריצות את הבנות להמשיך וליצור. בתיה לא עושה תיקונים ביצירה המוגמרת, היא רואה בעצמה צינור דרכו מתעלות הבנות את יכולת היצירה שלהן, ומה שיעשו יהיה ראוי בעיני בתיה.
תהליך האומנות מקבל משמעות שונה ועמוקה כשהוא נעשה בידי אלו שלא זכו להיות בריאים ושלמים. הפורקן והאנרגיות הרבות המתועלות בתהליך היצירה אינן שונות מיוצר לרעהו, תחושת הסיפוק וההישג, תחושת הגאווה כעל יצירה מוגמרת ונאה, תחושת השחרור דרך האומנות, זהות תמיד.
מתוך הקטלוג לתערוכה
אוצרת - רונית סנפיר
כיום ישנם בארץ 30,000 אנשים עם פיגור שכלי, כ- 9,000 מהם עוסקים בפעילות יצירתית לסוגיה השונים - אחדים מתגלים כיוצרים מתוך הדחף ליצור ויכולת לעשות זאת בכישרון.
אלה יוצרים שלהט העשייה ניכר בעבודתם, שמעשה האמנות אינו רק פעילות שעות הפנאי אלא חלק משמעותי בקיומם. יוצרים שפיתחו שפת אמנות מובחנת משל עצמם ויצרו גוף עבודות קוהרנטי, אשר מעבר לכישרון מולד וליכולת מתפתחת; יש עוד משהו. "המשהו" שאין לבטאו במילים.
הם לא חושבים מה לצייר הם מציירים את מה ש"חושבים", את אותו "קול פנימי" המנחה אותם. הם מציירים את עצמם לעצמם. "יצירה לשם יצירה" - טהורה, חפה מאינטרס, נטולת שייכות תרבותית או השכלה תיאורטית. יש ביצירות לקסיקון ויזואלי של דימויים הלקוחים מחיי היומיום - חוויות, מראות, נופים ודמויות, נושאים בעלי אופי תרבותי, השראה מיצירות אמנות, דמיון ורגש. אצל כולם לתהליך היצירה חשיבות עצומה. היצירות אוצרות בתוכן חירות יצירה שיש בה תבונה אסתטית, תמימות ילדית עם עומק של בגרות וניסיון חיים, עוצמה ונחישות נטולי עכבות לצד הססנות לירית של פשטות והתגלות, קווים של חיפוש וצבעים של אקסטזה. העומק הוא נפשי - רגשי. חלק מסודות הקסם הם הטכניקות והחומרים הפשוטים המעצימים את היות היצירה היולית, ותמימה. אין חיבור לחומרים יוקרתיים וחדישים, לרעיונות, זרמים ואופנות בשיח האומנותי, למאורעות היסטוריים חברתיים - פוליטיים, אין השפעות חיצוניות מכוונות; משהו פנימי כמו מחליט לצייר את עצמו.
ביטוי אישי - יצירתי הנו זכות בסיסית של האדם באשר הוא. חובתנו החברתית לתת מקום של כבוד לאדם עם מוגבלות. זוהי הזכות שבחובה. חובתנו להרחיב את הגבולות ולזמן לעצמנו חוויה אסטטית ורגשית. מאז ומעולם התקיים קשר תרבותי, חברתי וכלכלי פורה והכרחי בין עולם האמנות והעולם העסקי. לאלה ואלה ישנו תפקיד משמעותי בקיומה והתפתחותה של חברה סולידארית, נאורה, תומכת ומעודדת. קיומו של האחד מעצים את האחר.
תערוכת האמנות "אמת וחובה" חושפת יחסי קרבה ואחווה שיש שבהם אמת וחזון, זכות וחובה. זהו פרי שיתוף פעולה של עמותת אקים ישראל וחברת "ויזה כאל". |
