נצפים ביותר
נושא נבחר
על עובדות, הגינות, אחריות ומעשים
ישוב שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל–מכירת חיסול של המושבה זכרון יעקב
צימוקים לשבת – מונולוג של אנשים מעוררי השראה מהמושבות
המורה של המדינה לירן שגיא
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > טורים > נפלתי חזק
25 לאוקטובר 2013
נפלתי חזק
, 25/10/2013 - 10:03
ספונג’ה שגרתית לקראת ביקור חברים נגמרה על כיסא גלגלים אצל האורתופד. וגם בתבונות חדשות על הרגלים בחיים, ובמרק מדהים כתום ובריא שיגרום לדלקות לברוח מכם.
להיזהר בספונג’ה
החלקתי בצורה נבזית וכואבת. שלושה מוקדים נפגעו: הזרוע, הקרסול והחמור מכל - הברך.  [צילום: אימג’בנק/thinkstock]
לימור עברון- גילת

מה?’ שאל אותי חברנו הרופא עמית, כשהתקשרתי בהתרגשות מזועזעת להודיע לו על החדשות, ’נפלת נפלת, או הכוונה היא לאוכל?’. מאחר והוא מכיר אותי היטב, כל ’נפילה’ מקושרת אצלו לגבי מיידית, לנושא האוכל.
ובכן - נפלתי על אמת. על התחת, עם כאבים והכל.

הסיפור התחיל לפני כחודש, בשבת. אמורים היו להגיע חברים הביתה ולחצות את המדרגות, שעקב הלימודים שלי למבחנים נראו כמו מזבלה נטושה באזורים שלא גובים בהם ארנונה.
למרות העומס והטרפת, אמרתי בליבי: אמא שלי מביטה מהשמיים בנידת ראש, מאוכזבת על ההזנחה, אעביר סמרטוט. אתם מכירים את ה’אעביר סמרטוט’ הזה, מתחיל תמים ונגמר בניקוי כללי בניחוח פסח, של כל הבית? אבל זמני היה קצוב ודחוק, אז ניגשתי אך ורק לאזורים האסטרטגיים שאמורים היו להיראות בביקור.
הגעתי למדרגות. כנראה שהדלי דלף ואני הייתי פזורת דעת ויחפה ובוםםםם, החלקתי בצורה נבזית וכואבת. שלושה מוקדים נפגעו: הזרוע, הקרסול והחמור מכל - הברך. דרדרתי את עצמי למטה, תוך מחשבה עגמומית, שלא ברור איך אעלה אי פעם למעלה.

משפחתי ההמומה התקבצה סביבי, הם לא רגילים לראות אותי במצב של חוסר אונים. ניסיתי, בשארית כוחותיי, לשדר עסקים כרגיל, קיפצתי במעלה המדרגות ונשכבתי לנוח את שנת הצהרים הנחוצה שלי, בלא הצלחה. מעבר לכאבים, ניקר החשש: כמה זמן זה ייקח? ואם בגלל עודף המשקל שלי נגרם לי נזק בלתי הפיך, ואיך אגש למבחן, ובכלל, רחמים עצמיים מכאן ועד לאותו אזור נטול ארנונה שהזכרתי קודם לכן.

קמתי בקושי מהמיטה, הגעתי לדגן ואמרתי לו: צריך להתפנות. בוא נברר על מוקדי חירום.
דגן כמעט השתבץ. הוא הבין שאם אני מבקשת להתפנות, אז באמת הגיע קץ העולם.
התלבטנו בין הלל יפה ומרכז חורב, והחלטנו על חורב. שם פגשנו אנשים מבנימינה שחיזקו אותנו על החלטתנו זו.
הקטע הכי דרמטי היה, שלא הצלחתי ללכת ממגרש החניה ועד למעלית ודגן היה צריך להביא עבורי כסא גלגלים. אז אמתכם הנאמנה התגלגלה לה על כסא גלגלים. עושה פרספקטיבה לחלוטין, לגבי החיים ובכלל. אז גם בכיתי קצת, זכותי!

הגענו לאורטופד שחוק וזועף, שהודיע לי שיש שתי אופציות: או שמתחתי רצועה או שיש לי קרע במיניסקוס. האפשרות הראשונה עדיפה, כמובן, אבל מעתה ואילך תהיה לה השלכה לכל החיים שלי. אם זה קרע במיניסקוס, אז יהיה גם ניתוח. ענת מירובסקי שהיתה על הרנטגן, הזהירה אותי שלא לשטוף רצפה יחפה לעולם. אחות נוספת חבשה אותי וציידה אותי גם בתחבושות ספייר. החלק הזה היה יותר מעודד.

בלב כעסתי על הרופא שכבר גזר את גורלי לנכות כלשהי, מבלי לתת שום אופציה להחלמה.
הגענו הביתה שפופי מצב רוח. בלילה הזה לקחתי אקמול, אחרי בערך 7 שנים בהן לא נגעתי בכדור המאוס הזה. הכאבים היו קשים מנשוא. דגן היה לאורך כל התקופה בעל למופת ולתפארת מדינת ישראל. אני מבחינתי, השתדלתי לא להיות יותר בלתי נסבלת מכרגיל. רקחתי לעצמי פורמולות שמנים וצמחים אותן מרחתי והתזתי על המקום הפגוע, צמצמתי תזוזה למינימום וקיוויתי לטוב.

לאחר כמה ימים, קבעתי תור לאורטופד הכי טוב שאנחנו מכירים, אותו אחד שניתח את דגן לפני עשרים וחמש שנה, כשהיה סטודנט בטכניון ועבר תאונת אופנוע. ד"ר דוד אנג’ל, מנהל מחלקת אורטופדיה בביה"ח בני ציון.
הוא, בניגוד לאותו רופא חסר סבלנות, אמר שלו זה נראה רק מתיחה ושהיא בהחלט יכולה לחלוף לתמיד. הוא הסביר לי בסבלנות איך מרגישה כל פגיעה ומה ניתן לעשות לגבי כל אחת מהן. שאלתי אותו גם לגבי פעילות גופנית, והרי אני צועדת ברגל 6 ק"מ כמעט מדי יום. ד"ר אנג’ל אמר לי, להפתעתי, שאני יכולה לשוב בהדרגה לפעילות הרגילה שלי, עם הקשבה לגוף. כשכואב, להפסיק. אני מתה על רופאים כאלה. לא יכולתי שלא להיזכר בגניקולוג שלי, פרופ’ רון גונן, שאמר לי בטון בוטח, שעשרים וארבע שעות לאחר בדיקת מי השפיר שלי, אני יכולה לחזור לפעילות הגופנית הרגילה שלי. יצאתי ממנו מעודדת.

ואכן, מאז, אני במגמת החלמה, בהדרגה שבתי לפעילות הרגילה שלי, היום בבוקר כבר צעדתי את כל 6 הק"מ. עדיין מעט כואב, לאחר ישיבה ממושכת, למשל או בזוויות שונות, אבל יש שיפור. בליבי חשבתי שעצם היותי פעילה, עד הנפילה ושיקויי המרפא שרקחתי עבור עצמי (כולל אחד על פי מתכון של ג’ודי פרנקל), הם שעזרו לי לצאת מזה.
ובלתי נמנע עבורי, לחשוב מה הנפילה הזאת אמורה ללמד אותי במימד הרוחני, כי לדעתי שום דבר לא קורה סתם. הנפילה הזאת, אם רציתי או לא, אילצה אותי לנוח, דבר אותו איני עושה כמעט לעולם. ישבתי בסלון, רגל למעלה ומייפל הכלבה עלי. המשפחה שלי איבדה אוריינטציה: איך יכול להיות שאמא יושבת???
מאז, אני מקפידה גם לשבת מדי פעם, למען ייראו וייראו.

ולהנחיות בריאות כלליות מה לעשות כאשר נחבלים מנפילה.

ראשית, כשיש חבורה ונפיחות – לשים קרח. כמה שאפשר. יש ששמים חבילת אפונה קפואה על מקום הפגיעה.
לאחר מכן, ישנם גלובולים מארניקה ניתן להשיגם בבית המרקחת של הריבוע הירוק. C30 – זה המינון. הם עוזרים להתמודד עם הכאב. זוהי תרופה הומיאופטית.
ארניקה כקרם למריחה, גם היא תועיל. נא לשים לב: אם ישנו פצע פתוח - ארניקה אינה מתאימה. היא לא אמורה להגיע למחזור הדם, אבל בשימוש חיצוני היא עושה פלאים.
אם ישנה בצקת ונפיחות, קומפרס מעלי כרוב כקומפרס יהיה מצוין (רק הריח - שאלוהים ישמור...).
אם מדובר בקרסול נפוח וכואב, אמבט פושר עם מי מלח ים, גם הוא יכול להועיל בניקוז הבצקת.
אם חלילה ישנו שבר, אזי מינרל בשם מומיו מאד יועיל.
ואם העצות לא נראות לכם - התייעצו ברופא.

ולגבי תזונה:

מאחר ומתפתחת סוג של דלקת סביב החבלה, תזונה אנטי דלקתית היא כזאת שנמנעת ממזון מן החי, פרט לביצים. החלבון של הביצה יהיה מועיל לשיקום הרקמה, אבל עדיף חלבון מן הצומח כמו שילוב של דגנים מלאים וקטניות ביחס של 2:1 (דגנים – 2, קטניות – 1) או בפשטות, על כוס דגנים, חצי כוס קטניות. או שילוב של קטניות עם זרעים (למשל סלט חומוס ביתי שעשוי מגרגירי חומוס וטחינה שעשויה מזרעי שומשום), מזונות שעשירים באומגה 3 כמו סלמון, גרעיני פשתן, אגוזי מלך. כמובן פירות וירקות, בצל, שום, שעורה, אורז מלא, יש שטוענים שבקר רזה מועיל גם הוא לשיקום הרקמה הפגועה. דגש על ברוקולי וכרובית כנוגדי דלקת. אגב, נבטי ברוקולי הם לא פחות ממזון על. נוגדי סרטן, דלקת ומה לא.

מרק בריא
כל דלקת תברח מפניו [צילום: אימג’בנק/thinkstock]

מתכון: מרק נוגד דלקת
מאחר ובגופנו יש כל הזמן רמה משתנה של דלקת, טוב נעשה, לקראת החורף ובכלל, אם נאכל את המרק הזה, גם אם הכל בסדר.
משתתפים:
2 בטטות
3 גזרים
2 בצלים גדולים
כוס שעורה (או בעברית גריסי פנינה)
חופן אסטרגלוס (תומך מערכת חיסון). אופציונאלי. ניתן להשיגו בחנויות טבע. טעמו מתקתק וניתן להצפינו במרקים טחונים.
כף אבקת מרק מהסוג הפחות מזיק
כף דבש
מעט פלפל שחור

3 עלי דפנה
אופן ההכנה:
מכניסים את הירקות לסיר, ממלאים מים עד שהירקות מכוסים, מוסיפים את התבלינים למעט הדבש, ומרתיחים למשך 30 דקות. מוסיפים את הדבש, מבלנדרים עם בלנדר מקל ומגישים.
יחד עם סלמון שיוגש על מצע ברוקולי, כשבצד מונח לו בנון-שלנט סלט על בסיס נבטי ברוקולי, וכל דלקת שאי פעם שקלה להתנחל אצלנו – בורחת. עכשיו רק נשאלת השאלה: מי יכין את כל היופי הזה.

ובפינת הצל"ש:

• תודה רבה לחנות לצרכי חשמל, בה אנו קונים הכל, על תרומה של מיקרוגל וסיר לבישול ארוך עבור כיתתה של בתי. דאמוני ברחוב עבאס בחיפה. 04-8533230
• ועוד תודה קטנה. נפגשתי עם שלוש חברות לארוחה חביבה שלאחר מהומת הלימודים. הגענו למובלעת מהחיים בפרדס חנה, בית קפה בשם גבריאלה ורות. בתום הארוחה, היתה לנו תלונה קטנה אך לגיטימית. בנימוס רב, המלצרית החמודה שבה אלינו ואמרה שמה שאכלנו - עליהם. אין לי ספק שאשוב לשם. רח’ החרובים 10 פרדס חנה, 04-6377077
• ד"ר דוד אנג’ל - מקבל ברחוב ורדיה 12 בחיפה. 04-8267770
• הריבוע הירוק - לגולובולים מארניקה (רוקחת מקצועית ואישה מיוחדת במינה – ריטה). 04-6389777


שיהיה לכולם שבוע טוב ורגוע
לימור עברון גילת
מנחת קבוצות תמיכה להרזיה
054-6476523

 


אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
לא שומרים בבטן- תגובות ומכתבים למערכת
ישוב שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל–מכירת חיסול של המושבה זכרון יעקב
חיים ומוות ביד מוכנות העורף
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור
חדשות אחרונות
בשורות משמעותיות בתחום התחבורה הציבורית, התשתיות והבטיחות בדרכים
ישוב שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל–מכירת חיסול של המושבה זכרון יעקב
אירוע חגיגת פריחת הסיגלונים ושיקום השדרה
חיים ומוות ביד מוכנות העורף