web metrics
חיפוש ברשת  | חיפוש באתר  | חיפוש תמונות
חיפוש מתקדם
מגזין ברשת חדשות מבזקים טורים אישיים מדורים כתבות תרבות ארכיון מגזין בחירות
3/6/2015  18:29 זריחה: 5:33  שקיעה: 19:41
אודות |  פרסם אצלנו |    האימייל האדום |   |  הוסף ל-FACEBOOK
חדשות אחרונות
אור עקיבא: הולך רגל נפצע קשה בתאונת דרכים
03/06/2015  14:46
280 חקלאים שנפטרו לא יזכו ליהנות מפיצוי המדינה
03/06/2015  12:01
חדרה: המשטרה דורשת אבטחה צמודה למ"מ ראש העיר
03/06/2015  11:04
אות הנשיא לבית הספר עמל חדרה למדעים ולאמנויות
03/06/2015  11:03
חפ’’ק השב’’ס עלה באש בדרך לתרגיל בעתלית
03/06/2015  0:35
חדרה: הוארך מעצרו של החשוד באיומים על מ’’מ ראש העיר
02/06/2015  19:31
המפכ’’ל: לא ניתן לעצור ראש עירייה ללא אישור היועמ’’ש
02/06/2015  11:48
המשטרה תבקש להוציא גופה מקברה
02/06/2015  10:42
החקלאים עותרים - רוצים לגדל קנאביס רפואי
02/06/2015  0:11
הטכניון: 70 חברות יגייסו השבוע אלפי סטודנטים
01/06/2015  20:22
חדרה: תושב נעצר בחשד שאיים על מ’’מ ראש העיר
01/06/2015  20:09
פרדס חנה: הוארך מעצרו של החשוד בירי
01/06/2015  10:45
יושבים על גדר בית הספר ועוברים על החומר
01/06/2015  9:42
אוהד מכבי חיפה יעבור להתגורר עם החברה, בהוראת ביה’’מ
01/06/2015  9:05
הסרט "הון אנושי" מגיע להיכל התרבות מוזה בחוף הכרמל
31/05/2015  9:20
רוכב אופנוע נפצע בינוני מפגיעת משאית ופונה להלל יפה
31/05/2015  9:05

גליון 291
9:43 25/11/2011  עודכן 9:43 07/12/2011 
מגזין המושבות > מדורים > מדור אוכל > משפחת גילת עולה על גלגלים      הוסף תגובה    חזור לעמוד כתבות  הדפס כתבה  שלח לחבר 
משפחת גילת עולה על גלגלים
לימור גילת
משפחה על גלגלים
האמת היא שמאז שעברנו לזכרון יעקב, לפני מעט יותר מארבע שנים, פלירטטנו, בעלי ואני עם הפנטזיה שנרכב כולנו על אופניים, אבל אתם יודעים...

לימור עברון גילתהסיפור שלנו מתחיל סביב דף צהוב, בלתי חשוד, שהביא הביתה בני עילי, מעט לאחר תחילת שנת הלימודים. "אימא, החלטתי, אני רוצה ללמוד לרכב על אופניים". לבי פסק לפעום אך לא אמרתי דבר.

צל כבד רובץ על משפחתי. ילדי אינם יודעים לרכב על אופניים. זאת אינה אשמתם, אלא אך ורק אשמתי. לאלה מאתנו שאינם מעודכנים: אני נצר למשפחה בעלת סף חרדה נמוך, עד בלתי קיים, או בעברית, בכל פעם שחזרנו, אחי יניב ואני, אפילו מיום רגיל בבית הספר, אמי נשקה אותנו כאילו היינוטוטפת על המצח, ולו בגין העובדה ששרדנו ושבנו מהכפור...

מדי פעם נהגו ילדיי לצייץ ציוצים בלתי מחייבים, שהם רוצים אופניים, אבל אני, בשומעי על תאונות, פציעות ובתי חולים, ניסיתי כמיטב יכולתי לחפף את הנושא.הפעם, כבר לא יכולתי. עילי אמר Loud & clear, את דברו.

האמת היא שמאז שעברנו לזכרון יעקב, לפני מעט יותר מארבע שנים, פלירטטנו, בעלי ואני עם הפנטזיה שנרכב כולנו על אופניים, אבל אתם יודעים... החיים שייטו אותנו ולא אפשרו את ההצטלבות. לפני כשנתיים, השתתפנו בהולכי רגל בסבב"ה - המפגן המרגש בסוכות, לזכרו של מורן ורדי ז"ל.
 
צפיתי שם במשפחות שרכובות על אופניים ואמרתי לעצמי - בחיים זה לא יקרה לך. ילד בן 6 חלף על פני בירידה מסוכנת ותלולה ואני הסתכלתי באימה מסביב לראות היכן הוריו, על מנת להפנותם לטיפולו המסור של יצחק קדמן. מזלם של ההורים שפשוט לא היו באזור כי זיעה קרה שטפה אותי, אך כן הצלחתי להבין, שהבעיה היא שלי.

בעלי, יש לציין, חזר ואמר, זה ייקח זמן, אבל בסוף, זה יקרה. התקשרתי לרם דיבון, האחד והיחיד והסברתי לו את הרגישות.הוא ניסה להרגיע אותי ויצאנו לדרך. עידן בתי, החליטה שגם היא מעוניינת בכישור הבסיסי הזה של החיים.

בשיעור השני של עידן, התקשר אלי רם מתוך השיעור עצמו ואמר לי: בואי לראות את עידן רוכבת. הגעתי וצפיתי מרחוק. אכן בתי הבכורה, רוכבת ללא עזרה על אופניים. ישבתי במכונית ופרצתי בבכי קורע לב. על החנק, החרדות והסגירות שלי, שהשפיעו כך על ילדי
.

עילי, בשיעור השלישי כבר רכב. הייתי מאושרת.כל זאת קרה ביום רביעי שלפני יום כיפור, שחל השנה ביום שישי. עילי שייך לחבורת בנים שרוכבים על אופניים מזה שנים ולא פעם נאלץ לוותר על פעילויות בגלל היותו בלתי רוכב.

שעון בלתי נראה, אך נשמע, החל את תקתוקו, מה יהיה ביום כיפור.קנינו לעילי אופניים, קסדה ושאר גדג’טס להשלמת הלוק המגניב. ביום שישי בערב, הלכנו ברגל אל חברתי ליאורה גולדנברג שטרן. הילדים, מבחינתם כבר הסכימו לעבור ולגור אצלה. בדרך, עילי, שאינו שוכח אף הבטחה שהבטיחו לו, טען ובצדק שהבטחתי לעזור לו להתאמן ברכיבה.עילי החל לרכב, הלוך ושוב ברחוב בו אנו גרים. בשלב מסוים התעייפתי מלעמוד, הבאתי מהבית שני כסאות ים, הצבתי אותם כלאחר כבוד על המדרכה והתיישבנו לנו, בעלי ואני בעודנו צופים בעילי, שרוכש לו את המיומנויות הבסיסיות שאמורות היו להיות שלו מזה ימים ימימה.

למחרת בבוקר, יום כיפור, חשתי את עילי באי שקט. הוא התייעץ אתי: "מה דעתך אמא, לדבר עם החברים? לרכב איתם?"

בלב צרחתי: נראה לך? אתה רוכב יומיים, אולי 5 שעות נטו והם כבר שנים, עושים Down hill בירידות המטורפות של זכרון, אבל בכוחות על, נשכתי את שפתיי ואמרתי לו בקול הכי פחות רועד שיכולתי לגייס: אתה תחליט.
הרגשתי את החשש שלו.הוא חייג ליואב."תראה יואב", כך אמר, "למדתי לפני יומיים לרכב על אופניים, נראה לך שאני אצליח להשתלב איתכם? אני לא אאט אתכם?".

יואב אמר לו שהוא מתייעץ עם החברים. אמיר בעלי, ניהל את המו"מ והרגיע את עילי. הם אמרו לו להגיע לבית ספר ניל"י, רבע שעה מאוחר יותר.לא שיתפתי את עילי במה שהתחולל בנפשי. ארזתי לו כריך, שתייה, פלפון ויצאנו לדרך.

הגענו לנקודת המפגש. אלכס, אבא של תומר, טען שהמושב של עילי נמוך מדי, סידר את זה וגם ניסה להרגיע אותי, בלי שום סיכוי. השארתי אותו לנפשו, בתחושה שיש להורים שמעלים לאוטובוס את ילדם, לגיוס ביחידה קרבית.
הגעתי הביתה בפנים נפולות. בעלי ובתי, שהועילו להתעורר, (איפה הם היו כשרציתי להתייעץ איתם?), שאלו בקול מאשים "איפה עילי?", ואני, שלא כהרגלי, בקול חלש עד מתעלף, עניתי: "רוכב עם חברים שלו’. שניהם כמעט חטפו התקף לב ואף לא הסתירו את דעתם עלי ועל חוסר האחריות אותה הפגנתי. "הוא רק התחיל לרכב, השתגעת"?ירו עלי, כאילו שלא יריתי את אותן היריות על עצמי.

"תירגעו, אני לוקחת על עצמי את כל האחריות". אמרתי בלב לא שלם וחיכיתי לטלפון, שיקפיץ אותי לבית החולים הקרוב.

בשעה אחת בצהריים, דפיקות רמות בדלת, יואב. "זהו, קרה לו משהו", הייתי משוכנעת. עילי הגיע מספר שניות אחריו. חיבקתי אותו, כאילו היה מרקו, שניפגש עם אמא. אף אחד לא טרח לעדכן אותי שיש טקס מעבר בין בתי המשתתפים במסע, לתדלוק וקישוש מזון ושתייה. במזל (וכרגיל), היה אוכל. הושבתי אותם, הם אכלו, שתו ואף קיבלו לדרך חבילה של עוגיות בריאות, אותן כולם בלי יוצא מהכלל אהבו. (מתכון בהמשך).

עילי חזר בערב, משולהב, חבול מעט באזור הרגליים, טען שזה היה היום המאושר בחייו, סיפר שגיא ויואבעזרו לו כשהיה צריך ובכלל, כולם, ממש לא נתנו לו להרגיש טירון, ושהחמיאו לו שבתור מתחיל הוא היה ’מאסטר’, ועף לו לסרט אצל חבר אחר. אני, נשמתי לראשונה במלא תכולת הריאות שלי, באותו היום.

כמה ימים לאחר מכן, התייצבנו כולנו אצל מצמן בכרכור וקנינו לכולם אופניים. יש לציין שהם היו מקצועיים, נעימים והוגנים. כשניסיתי לעלות על האופניים אותם רצו לשדך לי, קצת התקשיתי. בעוד משפחתי צופה בי, קראתי בקול: זה כמו לרכב על אופניים ודהרתי לי אל האופק. נו טוב, לא ממש לאופק, לכביש הסמוך ובחזרה, עניין של 50 מטר. עניין שינוע האופניים ואחסונם, הינו משהו שיש לתת עליו את הדעת. חיפשנו מתקן שיצליח לשנע ארבע זוגות אופניים. היה צריך להתקין וו גרירה ואז את המתקן עצמו.עכשיו אנחנו מצוידים ומתורגלים.

לצורך סגירת המעגל, בשבת שלאחר סבב"ה השנה, הגענו למחצבה ועשינו כמעט את המסלול כולו.
בכל הזדמנות, אני מחפשת פעילויות שירחיקו אותנו מהמחשב והטלוויזיה הנוחים והממכרים. לאחרונה אפילו התחלנו לשחק פטנק במגרשים החדשים שליד בית ספר ניל"י. הרחקתי אפילו עד פרדסיה כדי לקנות את הכדורים המיוחדים, רק בשביל לגלות אחר כך שבבובימה בזכרון יעקב, מוכרים אותם גם.

רכיבה על אופניים הינה דבר מצוין- פעילות גופנית נמרצת, מגבשת ומהנה. רק תבטיחו לי שאתם שומרים על עצמכם ונזהרים.
 
קינמון
מעט קינמון..

עוגיות טחינה בריאות

משתתפים:
כוס טחינה (רצוי מלאה - פי 8 סידן מהרגילה)
1/2- 3/4 כוס סוכר חום - כמה שפחות, יותר טוב
כפית אבקת אפיה
2 ביצים
2 חופנים של אגוזים שונים, קצוצים גס או דק לפי הטעם
גרד לימון - 2 כפיות
מעט קינמון
מעט גרד אגוז מוסקט

אופן ההכנה:
מערבבים את כל המשתתפים ויוצרים כדורים קטנים. מניחים על נייר אפיה ואופים בחום של 150 מעלות למשך כחצי שעה או עד שמזהיב מעט.
מי שצפה במאמר זה התעניין גם ב..
בצרפת, אוכל זה תרבות יואב איתיאל מגזין מספר 460
שבוע הקולינריה הצרפתי יגיע גם ליקב תשבי בנימינה יואב איתיאל מגזין מספר 458
קולינריה מקומית זהבה דברת מגזין מספר 458
בן 83 נחנק במסעדת בשרים בזכרון יעקב ופונה לבית חולים יואב איתיאל מגזין מספר 452
אריזה משפחתית מור וקנין מגזין מספר 439
תגובות קוראיםהוסף תגובה
9.תודה, גם לךא10/12/2011 15:27
8.לא'לימור עברון גילת10/12/2011 14:17 עוד
7.רק בדיקת מעבדה נייטרלית ואובייקטיבית תיתן לי את התשובה האמיתית, בטח לא המחלבה עצמה...א10/12/2011 12:33 עוד
6.פניתי אליהם,..א10/12/2011 12:30 עוד
5.שלום א'לימור עברון גילת09/12/2011 18:15 עוד
4.עדכון...א09/12/2011 13:57 עוד
3.תודה רבה על ההשקעה ועל התשובה א27/11/2011 19:36
2.תשובה לא' - גבינת קדם בופאלולימור עברון גילת27/11/2011 19:25 עוד
1.גבינת בופאלוא27/11/2011 15:03 עוד
אודות מגזין המושבות |  צור קשר עם מגזין המושבות |  פרסם במגזין המושבות |  רשימת תפוצה |  דרושים במערכת מגזין המושבות |  כתבות |  מדורים  
טורים אישיים |  חדשות |  מגזין ברשת |  תרבות ובידור |  מגזין טעים |  מגזין טיול |  לינקים |  מגזין נכסים |  עדכוני RSS  

מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב
© 2006-2012 כל הזכויות שמורות | מגזין זכרון יעקב עיתונות ותקשורת בע"מ
 © 2006-2012 Copyright | Zichron Yaacov Magazine Journalism & Communications Ltd.