web metrics
חיפוש ברשת  | חיפוש באתר  | חיפוש תמונות
חיפוש מתקדם
מגזין ברשת חדשות מבזקים טורים אישיים מדורים כתבות תרבות ארכיון מגזין בחירות
1/7/2015  19:38 זריחה: 5:37  שקיעה: 19:49
אודות |  פרסם אצלנו |    האימייל האדום |   |  הוסף ל-FACEBOOK
חדשות אחרונות
מפעל נייר חדרה הורשע בזיהום נחל חדרה
01/07/2015  19:24
המציל חשוד בפריצה לכספת הקיבוץ
01/07/2015  16:31
שלוש שנות מאסר על עשרה ימים בדעאש
01/07/2015  15:11
שדות ים: השייטים עלו לגמר אליפות אירופה
01/07/2015  14:15
אותר הילד שברח מקייטנה בנשר
01/07/2015  14:09
משרד הבריאות סגר את חדרי הניתוח של האיטלקי
01/07/2015  12:52
נפלו על הבית הלא נכון
01/07/2015  12:50
פרדס חנה - כרכור: נפתח מרכז הצעירים
01/07/2015  12:04
חבר מליאת המועצה האיזורית חוף הכרמל מואשם בהונאת ענק
01/07/2015  2:01
הציבור ניצח: ביהמ’’ש אוסר על חוף הכרמל לגבות בעבור חניה
30/06/2015  9:24
בן 25 טבע בחוף דור
29/06/2015  21:26
תרגיל לאומי לטיפול בזיהום ים יתקיים מחר
29/06/2015  19:13
יואב עומר מזכרון יעקב הוא סגן אלוף אירופה בגלישה לנוער
29/06/2015  18:22
תלונה: עורכת הדין שהתלוננה מככבת באתרי פורנו
29/06/2015  18:21
זכרון יעקב: רוכבת אופניים נפצעה בינוני מפגיעת רכב
29/06/2015  18:19
פסטיבל חיפה 100 לייב חוזר לעיר התחתית
29/06/2015  18:18

גליון 252
9:54 25/02/2011 
מגזין המושבות > מדורים > מדור אוכל > לאכול בחוץ      הוסף תגובה    חזור לעמוד כתבות  הדפס כתבה  שלח לחבר 
לאכול בחוץ
לימור גילת
מכורה לאוכל..
"אני בדיאטה. ירדתי 60 ק"ג לפני הרבה שנים. אני כותבת בעיתון על אוכל בריא ואין לי מה לאכול במסעדה שלכם. יש משהו שאת יכולה לעשות?

לימור עברון גילתמלבד מקום הגידול שלנו (הוא - יסוד המעלה, אני - חיפה), הפערים הגדולים ביותר בין משפחות המוצא של בעלי ושלי, מסתמנים בתחום ההנאה והאכילה בחוץ.

המשפחה שלי לקתה בסגפנות יתר, בלתי מוסברת לעתים. חומוס בתחנת דלק בהדר, נחשב לפסגת ההדוניזם המושחת. לשבת בבית קפה, בעיני אמי ז"ל, היווה מקבילה ראויה לסחר בסמים קשים. "למה"? היא שאלה אותי בקולה המתרונן, "אני צריכה לשלם 10 שקלים על קפה שעולה 1/2 שקל"?. כשנסענו לחו"ל, בהיותי בת 12, הצטיידנו במזון מהארץ, כשהמקרלים והסלאמי כיכבו.

משפחתו של בעלי, לעומת זאת, מיטיבה ליהנות מהחיים. הוריו, שאינם צעירים, עדיין מבלים, ממשיכים לנסוע לחו"ל ומעוררים בי הערצה וקנאה. עבורי, כל חריגה מהשגרה, הופכת לדרמה יוצאת דופן.

עכשיו, נסו לדמיין את המשפחה החדשה אותה יצרנו, בעלי ואני. הוא, FREE SPIRIT , אוהב לצאת ולבלות ואני, תנו לי רק להיות בבית ולהכין איזה מתכון חדש כששיא הכיף שלי הוא להתכרבל בפוך לראות סיינפלד או מד מן.
אבל באהבה מתפשרים ולכן ברגע שהוא מבקש ללכת למסעדה, אני בולעת את הרוק, מתחרפנת מבפנים ואומרת במתק שפתיים: אין בעיה, רק תגיד מתי ואיפה.

ולמה אני לא אוהבת ללכת למסעדות? בתור מכורה, המפגש המרגש עם אוכל בלתי שגרתי, מסקרן ומלהיב, לא ממש עוזר לי בהתמודדות שלי עם איתו.

וכמעט תמיד, אין לי ממש מה לאכול, במידה ואני מעוניינת לשמור על המסגרת הקלורית שלי. רק לידיעה: דג שמוגדר ’בגריל’, נטבל או נמרח כולו בשמן ורק אז מונח מעדנות על הפלנצ’ה הלוהטת. סלטים טובעים בשמן, עם רוטב בצד ועוד. ככל שהשף יותר מוכר וידוע, הוא פחות מוכן לבוא לקראת הלקוח המדאייט או לזוז במילימטר מהמתכון המקורי - ענייני אגו.

ולקינוח - עניין התשלום. אותי מטריף לשלם על סלט מאוס, ללא רוטב, 40 ש"ח כשבבית הוא עולה לי משהו כמו 4 ש"ח, אורגני, עם התיבול שאני אוהבת ואני יודעת בדיוק היכן טיילו הידיים של מכינת הסלט (אני לצורך העניין), לפני שליטפו את העגבנייה הספציפית שנכנסה לסלט.

בחופשת הסמסטר, החלטנו לנסוע לתל אביב, ליום כיף שכזה. בעלי רצה ללכת למסעדה בה סעד בעבר ומאוד נהנה - "שגב EXPRESS". ואני הסכמתי. בדרך כלל, אני מתקשרת לפני הגעתי למסעדה ומכינה את הצוות לדרישותיי. הפעם, לא עשיתי כך. סמכתי על בעלי שאמר שיש לי מה לאכול שם. הגענו באיחור אלגנטי למסעדה. הצצתי בתפריט: שומו שמיים והאזיני ארץ - אין לי מה לאכול. הזמנתי את המלצר והסברתי לו את רגישות העניין. הבקשה שלי הייתה פשוטה: רציתי אוכל ללא שמן. והוא, בסבלנות אין קץ, עבר אתי על כל התפריט ופסל את כל המנות.

ישבתי לי שם, רגל על רגל. דמעות נקוו בזוויות העין וגוש בגרון החל להיווצר. "אם אין לי מה לאכול כאן, לא אוכל", אמרתי בלב. בעלי, שבדרך כלל שומר על מבט מבודח, צפה בי כמו על תופעה אנתרופולוגית, שעדיין גורמת לו עניין (מעניין עד מתי זה יחזיק מעמד), ושאל בשקט, "רוצה שנעוף מכאן"? "לא", אמרתי. "אתה תאכל ולי יש במכונית אוכל, שיחזיק אותי עד הבית".

אני מדמיינת אתכם אומרים - מה היא עושה עניין מארוחה אחת? והתשובה שלי היא כזאת: אנשים כמוני, הולכים על קורה צרה כי תמיד יש את הסכנה של To get off the vaggen, - דבר שקרה לי לא פעם ולא פעמיים. "לא יקום ולא יהיה", אמרתי לעצמי. קראתי למלצר וביקשתי לדבר עם אחראית המשמרת.

הגיעה אחראית המשמרת. בקול קטן אך נוכח אמרתי לה כך: "אני בדיאטה. ירדתי 60 ק"ג לפני הרבה שנים. אני כותבת בעיתון על אוכל בריא ואין לי מה לאכול במסעדה שלכם. יש משהו שאת יכולה לעשות? הפלא ופלא, פתאום נמצא פתרון בדמות סלמון וסלט ירקות. ואני שואלת, למה להעביר אותי את הויה דלורוזה הזאת? למה אין בתפריט מנה אחת לפחות שמתאימה לאנשים כמוני?

ויניגרט אגוזים
ויניגרט אגוזים
בעלי, שלקראת הסוף כבר לא היה משועשע כלל ועיקר, (ואולי עמוק בפנים, קצת הצטער שנפרד בהחלטה פזיזה מזו שהייתה חברתו לפני), סיכם: "אולי כדאי היה להתקשר לפני".

 אני רוצה לציין לטובה שתי מסעדות בהן אכלתי מצוין ועל פי התוכנית: "סינטה בר" בשד’ מוריה בחיפה ו"קלואליס" במתחם הבורסה ברמת גן.

לסיום, אני רוצה לומר לכל אלו ששומרים על משקלם: נגמר ה"לא נעים" ו"מה יגידו". אז לפני שאתם מגיעים למסעדה, כדאי לברר מה ניתן לאכול וגם לפתח חשדנות לגבי מילים כמו: בגריל. לאנשי האוכל חשוב שללקוח יהיה טעים ונוח. לפעמים זה לא עולה בקנה אחד עם הצרכים שלנו ולכן עלינו לעמוד על המשמר ולבקש את בקשותינו בצורה ברורה ואסרטיבית.

ויניגרט אגוזים מתכון של השף רם לסרי, מסעדת "סינטה בר", חיפה

משתתפים:
2 שיני שום קלופות טריות
15 גר’ אגוזי מקדמיה לא קלויים
15 גר’ אגוזי לוז
15 גר’ אגוזי מלך
מיץ מלימון טרי אחד
כף סילאן
70 מל’ (בערך 1/4 כוס), חומץ אגוזים או חומץ בן יין לבן
150 מל’ שמן אגוזים או שמן אחר
50 מל’ מי קרח (לשמירה על גוון צלול של הרוטב)
מלח לפי הטעם

אופן ההכנה:
טוחנים את כל החומרים, מלבד השמן והמים במעבד מזון. מוסיפים לאט את השמן ולאחר מכן את המים הקרים. הרוטב נשמר במקרר עד 5 ימים.

רם לסרי אומר שהוא משתמש ברוטב על סלט אנדיב ופירות העונה, אבל ניתן בהחלט להשתמש בו עם כל סלט עלים או חסה.


לימור עברון גילת - מנחת קבוצות תמיכה להרזיה - קהילה תומכת הרזיה.

מי שצפה במאמר זה התעניין גם ב..
משרד הבריאות סגר את חדרי הניתוח של האיטלקי יואב איתיאל מגזין מספר 478
אור עקיבא: שירותים חדשים במרפאת מכבי כתב מגזין המושבות מגזין מספר 478
רמב’’ם: האפליקציה תעדכן בזמן אמת על העומס במיון כתב מגזין המושבות מגזין מספר 477
כרמל: צנתור חדשני מחזיר לחולי הריאות את יכולת הנשימה כתב מגזין המושבות מגזין מספר 477
פרדיס: נעצרה בחשד שתקפה רופא ומנהל מרפאה יואב איתיאל מגזין מספר 476
תגובות קוראיםהוסף תגובה ראשונה
אודות מגזין המושבות |  צור קשר עם מגזין המושבות |  פרסם במגזין המושבות |  רשימת תפוצה |  דרושים במערכת מגזין המושבות |  כתבות |  מדורים  
טורים אישיים |  חדשות |  מגזין ברשת |  תרבות ובידור |  מגזין טעים |  מגזין טיול |  לינקים |  מגזין נכסים |  עדכוני RSS  

מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב
© 2006-2012 כל הזכויות שמורות | מגזין זכרון יעקב עיתונות ותקשורת בע"מ
 © 2006-2012 Copyright | Zichron Yaacov Magazine Journalism & Communications Ltd.